כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה, וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן, לֹא תֶחְסָר

"כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה, וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן, לֹא תֶחְסָר".

כד הקמח

אני קורא בספר מלכים
בפרק השבעה עשר
אני קורא על איש האלוהים 
אשר אמר

כד הקמח לא תיכלה
וצפחת השמן לא תחסר
עד אשר יבוא מטר
על פני האדמה.

וכאשר יבשו הנחלים
והמטר בושש לבוא
האיש ההוא חצב את המילים
מלבבו

כד הקמח לא תיכלה...

אולי האיש ההוא ידע מחסור
אולי טעם משורש מר
אולי בהתעטף עליו נפשו 
הוא שב ושר

כד הקמח לא תיכלה...

ובימים האלה הקשים
ימי אל טל ואל מטר
תמיד אני חוזר לאיש ההוא
ואז נזכר

כד הקמח לא תיכלה...

התבוננות בשיר מעלה ביטויים כגון ; איש האלהים הנאמר הן על משה והן על אליהו, הפועל בושש נאמר בתום 'המתנה ארוכה' שהובילה למעשה עגל הזהב ככתוב, "וירא העם, כי-בושש משה לרדת מן-ההר; וייקהל העם על-אהרון, ויאמרו אליו קום עשה-לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו--כי-זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצריים, לא ידענו מה-היה לו".

הפועל חצב מופיע בספר יצירה פרק א משנה ט שתים רוח מרוח, חקק וחצב בה עשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות, וחקק וחצב בהן ארבע רוחות מזרח ומערב צפון ודרום, ורוח בכל אחת מהן:

שורש מר מכוון לטעם מר שכן העבודה של השפעה היא מרירה לאדם (אין בה טעם).

בהתעטף עליו נפשו נאמר ביונה ב ח "בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי, אֶת-יְהוָה זָכָרְתִּי; וַתָּבוֹא אֵלֶיךָ תְּפִלָּתִי, אֶל-הֵיכַל קָדְשֶׁךָ". וכזכור יונה הוא בן האישה הצרפית שהחייה אליהו איש האלהים.

אל טל ואל מטר נאמר בקינת דוד על שאול ויהונתן "הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם--וּשְׂדֵי תְרוּמֹת:  כִּי שָׁם נִגְעַל, מָגֵן גִּבּוֹרִים--מָגֵן שָׁאוּל, בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן. שמואל ב א כא

רבים משירי נעמי שמר שואבים השראה מהווי המקרא, האגדה, החסידות ומחשבת ישראל. בספר "מדרש נעמי", שערך אברהם זיגמן מובאים מעל מאה שירים שכתבה נעמי. אברהם זיגמן, שהיה עורך מוסקלי בקול ישראל, רשם במשך שנים, הארות ומראי מקומות לפסוקים והמדרשים השתמשה בהם נעמי שמר בכתיבתה, והוציא לאור ספר בשם מדרש נעמי. הספר הוא אוצר בלום לאוהבי הלשון העברית וארץ ישראל, אנשים שאהבת ה' ואהבת אדם מקננת בהם כאש תמיד.

השיר "כד הקמח" מושר על ידי להקת פיקוד צפון

[youtube http://www.youtube.com/watch?v=CeRvSDeJx-I]

...

תמונה : ויקיפדיה