ולמדו ריו טעמים שבשיר השירים.
בעקבות מחלוקת שהיתה בין חכמים בענין תנורו של עכנאי, הוחרם רבי אליעזר הגדול ע"י חכמי הדור. את ההודעה על הנידוי נטל על עצמו רבי עקיבא, תלמידו החביב, מחשש שמא יודיעו אדם שאינוראוי לשיעור קומתו, ובכך יגרום צער עמוק לרבי אליעזר הגדול, צער שיעורר את כעסו של רבי אליעזר ויחריב את העולם.
כך מתארת הגמרא במסכת בבא מציעא דף נט עמוד ב' את חששו של רבי עקיבא והתנהגותו לאור החשש:
|
בשל הנידוי חלה רבי אליעזר הגדול ונטה למות, כאשר נכנסו חכמי הדור לבקרו קלל (רבי אליעזר) אותם על שלא באו אליו לשמשו, שלמדנו גדולה שמושה של תורה יותר מלימודה. בנתיים בא רבי עקיבא. אמר לו עקיבא עקיבא, למה לא באת לשמשיני. אמר לו, רבי לא היה לי זמן פנוי. כעס ואמר, תמה אני עליך אם תמות מיתת עצמך. וקיללו שמיתתו תהיה קשה מכולם. כלומר, שקלל גם את שאר חכמים שלא באו לשמשו, שלא ימותו מיתת עצמם, ואמר, שמיתת רבי עקיבא תהיה קשה מכולם. (זהר וירא, מאמר כשחלה רבי אליעזר, אות לד).
כפי שאנו רואים 'התכשיט הגדול', רבי עקיבא, זוכה לקללה הגדולה מכולם. רבי עקיבא מתחיל לבכות ומבקש מרבי אליעזר שילמדנו תורה, רבי אליעזר הגדול מלמדו רי"ו טעמים שבשיר השירים, מדוע רי"ו טעמים, והלא במגילת שיר השירים יש רי"ז פסוקים שהם רי"ו ועוד אחד, מהו אותה כללות אחת, שאותה לא יכול רבי אליעזר ללמד את רבי עקיבא?
אותה כללות שאוחז בה רבי אליעזר ואינו יכול ללמדה לרבי עקיבא, היא כללות האמונה, ואמונה אי אפשר ללמד, אי אפשר להעביר את הרגשת אחדות הכל מאדם לאדם, כי על האדם להשיג אותה בכוחות עצמו, ביגיע כפיו. לכן את אותה משוואה נראה מתקיימת גם אצל חבקו"ק (הנביא) ששמו עולה גימטריה רי"ו, שבא והעמידן על אחת, "צדיק באמונתו יחיה".
זו גם הסיבה שרבי עקיבא זכה למיתה משונה, וכאשר סרקו את בשרו במסרקות ברז"ל הוציא את נשמתו ב-אחד. מהי מהות הסריקה? סריקה מלשון סרק, כמו איומי סרק, איום שאין לו סיכוי להתקיים, ולכן לא מתייחסים אליו ברצינות.
זאת ועוד, אנחנו מכירים את הביטוי אילן סרק, שפירושו אילן שלא מפיק פירות, מספר הזה"ק כי אילן הסרק נמשל לאל אחר שאסתריס ולא עביד פרי כלומר, לאל אחר, שהוא מסורס ולא עושה פרות. ההיפך מאילן סרק הוא עץ פרי, מהו פרי ברוחניות? חיבור של אדם עם האלוקות.
חוכמתו הרבה של רבי עקיבא לא עמדה לו לימינו, היא אינה מביאה אותו לכלל חיבור עם האלוקות או עם חברים. חכמתו משכרת אותו, ומובילה אותו ליותר ויותר פירוד, גם כ"ד אלף תלמידיו, אינם מצליחים להיות בקשר עם חבריהם, ואינם נוהגים לכבד זה את זה, ולכן הם מתים במגפה מפסח עד ל"ג בעומר, להראות לרבי עקיבא כי דרכו אינה נכונה. אך רבי עקיבא בשלו, ממשיך להתרחק ולחיות בעולמו הפרטי, בו הוא רואה את שמעון בר כוכבא כמשיח-על-בריח.
למרבה הפלא יהיו אלה הרומאים, הנבחנים לרצונות הקבלה העצמיים הגדולים ביותר בנפשו של אדם פנימה, אשר יביאו את רבי עקיבא לכלל תשובה מאהבה.
...
תמונה : ציפי נחליאלי