בס"ד
בפרשת עקב מספר משה לעם ישראל על עלייתו להר סיני לבקש עליהם רחמים לאחר שחטאו בעגל הזהב, וכך מתאר משה את הנעשה בהר, "ואתנפל לפני יהוה כראשונה, ארבעים יום וארבעים לילה--לחם לא אכלתי, ומים לא שתיתי: על כל-חטאתכם אשר חטאתם, לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו. כי יגורתי, מפני האף והחמה, אשר קצף יהוה עליכם, להשמיד אתכם; וישמע יהוה אליי, גם בפעם ההיא (דברים ט).
מספר המדרש כי תיבת ואתנפל היא אותיות אות-נפל, שמרוב רחמים שבקש משה לפני הויה (שהוא שמו במידת רחמים שלו) נכמרו רחמיו של הקב"ה על משה (כמים אל מים) ושמו הפשוט הויה (י-ה-ו-ה, העולה גימטריה כ"ו) נכלל באות אלף המקיימת עם שמו הפשוט שווי צורה (כי אות אלף נשתכללה מאות ואו ושתי אותיות יוד העולות יחדיו גימטריה כ"ו) ונצטרפה אל משה שלא אכל ולא שתה ארבעים יום וארבעים לילה, ונצטמצמה עימו שם, באותו שיעור שצמצם עצמו לבקש רחמים על העם.הוא שנאמר "וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה" באלף זעירא, לומר זו אני אות אלף זעירא (בלחש) שהייתי עמך על ההר בעת שבקשת רחמים על ישראל, מה אתה התחננת והתנפלת ובקשת רחמים, אף אני התחננתי התנפלתי ונפלתי ובקשתי רחמים עימך להיות נאמנת עליך לקיים את הסליחה, שנאמר "סלחתי כדבריך", ומה אתה זעיר בבקשת מחילה אף אני זעירא בבקשת מחילה, שנאמר "ויקרא אל משה" באלף זעירא בקול ענות חלושה, שתשש כוחה מבקשת הסליחה וקראה למשה בלחש מבעד לזעירותא המוחלת.