מועדים לשמחה,
מהו שאמר איוב, "עִם קִנִּי אֶגְוָע וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים"?
ועם קני אגוע וכחול ארבה ימים
מסופר במדרש בראשית רבא פרשה י"ט, עמ' צב-צג, כי לאחר שהאכילה חוה את אדם בסיבת הנחש, "האכילה את הבהמה ואת החיה ואת העופות. הכל שמעו לה חוץ מעוף אחד ושמו חול, הדא הוא דכתיב (איוב כ"ח י"ט) וכחול ארבה ימים. דבי ר' ינאי אמרי אלף שנה הוא חי, ובסוף אלף שנה, אש יוצאה מקנו, ושורפתו, ומשתייר בו כביצה, וחוזר ומגדל איברים כחי. ר' יודן בר' שמעון אומר, אלף שנים חי, ולבסוף אלף שנים גופו כלה, וכנפיו מתמרטין, ומשתייר בו כביצה, וחוזר ומגדל אברים".
ובמסכת סנהדרין קח, עמוד ב' מסביר רש"י כי יש עוף ושמו אורשינה, ושמו חול בלשון המקרא ואינו מת לעולם, וכאשר ראה אותו נח בתיבה, שאלו: "לא בקשת מזון?" השיב עוף החול:"ראיתיך שאתה טרוד, (בהאכלת החיות) ולא רציתי לצערך". אמר לו נח: "יהי רצון שלא תמות, שנאמר (איוב כ"ח י"ט) ואומר עם קני אגווע וכחול ארבה ימים.
ומובא בספר הליקוטים כתבי האר"י, כרך ט"ו פרשת בראשית, סימן ג', והנחש היה ערום, עמוד י"ט טור א', כי, "האכילה גם כן לכל בעל חי, ונפלו כולם ברשתה, חוץ מעוף אחד ששמו חול, דכתיב (איוב כ"ח י"ט) וכחול ארבה ימים.
נשאלת השאלה בין ראש הפסוק לסופו, מה בין עם קני אגוע, וכחול ארבה ימים? ויש להשיב, כי על דרך משל, ראשיתו של בעל כנף הוא בביצה מונחת בתוך הקן, ואם כן, מדוע מציין איוב תהליך הפוך ועם קני אגווע, שהיה לו לומר ועם קני אבקע (מן הביצה) ואעוף וכו', מדוע אם כן, מתאר איוב תהליך הפוך, ועם קני אגוע, הרי ידוע שראשית החיים של בעל הכנף הוא בקן שבנו הוריו, בו הוא מתפתח וגדל, עד שהוא מפתח יכולת לעוף מקינו, ולדאוג לחייו שלו, מדוע אצל איוב מתואר הקן כמקום של גויעה וצמצום?
אלא יש לומר, שדברי איוב מתארים את העולם כפי שהוא שלם, ללא חטא עץ הדעת, ובמה דברים אמורים? הרי חוה, אדם וכל בעלי החיים אכלו מעץ הדעת, ואכילה זו גרמה לכולם תפיחה וגדילה, ואילו עוף החול, שלא שמע לחוה, ולא אכל מעץ הדעת, לא עבר את תהליך הגדילה בישות, לכן הוא לא צריך לפרוח מקנו אשר בקע בו לראשונה, ולפתוח חיים חדשים במקום אחר, כעוף "בוגר", שכן לא עבר עליו תהליך של צמיחה גדילה והתחמצנות, שהרי לא אכל מעץ הדעת, שכן יש לו מקום אחד, המקום שהוא בקע מביצתו, והוא הקן, הוא גן העדן שלו, שלעולם לא יצא ממנו ולא גורש ממנו, שכן קיים את מצות ה' יתברך, "ומפרי העץ אשר בתוך הגן לא תאכל ממנו", אם כן, לא חסר עוף החול דבר, ובקשת איוב היא טבעית, ועם קני אגוע, שיש בה צמצום, אך היא אינה מיתה ממש, כפי שנכתב על יעקב אבינו, "וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו"(בראשית לט מג), שכן יעקב אבינו לא מת (רש"י, במקום) כי הוא אור הקו, הרי שנכונו לו חיי אינסוף, הוא שכתב בעל הסולם באור הבהיר סימן ייסורים, ועל כן, יעקב לא מת, מפני שהיה לו תמיד גם בחי' הקטנות והחושך הדוחף ממטה למעלה ומגדיל את הקומה לאין סוף.
כל טוב ושבת שלום