שובי שובי לפרד"ס

בס"ד

בפרוס חג השבועות טהר לבנו, והאר עיננו, וראה בטוב ירושלים, והבן כי ספר הזהר נתחבר בארץ ישראל במאה השניה לספירה. מאמר שנכתב כתגובה למאמר שכתבה רחל אליאור בו היא מאחרת את כתיבת ספר הזהר לתקופת מסעי הצלב (1096 - 1296) וממקמת אותו בספרד ובכך היא מחמיצה את הכניסה לפרד"ס.כמובן שנוח לחוקרים לראות כי הספר נתחבר בספרד כתשובה לשאלה שהעלו מסעי הצלב כי רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם--הָעֹלָה הִיא, לְמָעְלָה; וְרוּחַ, הַבְּהֵמָה--הַיֹּרֶדֶת הִיא, לְמַטָּה לָאָרֶץ. (משלי ג כא)

אך נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו (בראשית ו ט).

והעידה ד"ר רונית מרוז כי לפי כתבי היד של הספר ויש יותר מאלף כי הספר נתחבר בין המאה השמינית למאה העשירית בארץ ישראל, ורב הנסתר על הנגלה ובעוז רוחם יבואו החוקרים הבאים ויגלו כי שיעור הקומה של ספר הזוהר יכול היה להתחבר רק בדורו של רשב"י וחבריו, כי הוא שיעור קומה של ימות המשיח, כמאמר חז"ל, "שית אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב", והוא משל לששת ימי השבוע הנמשלים לו' קצוות עולם החומר, שנחרב באחת כדי שתתגלה נשמת האדם, כי "רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם--הָעֹלָה הִיא, לְמָעְלָה; וְרוּחַ, הַבְּהֵמָה--הַיֹּרֶדֶת הִיא, לְמַטָּה לָאָרֶץ" (משלי ג כא)

את השתקפות מאמר חז"ל ניתן לראות במסכת שבת לג עמוד ב', כאשר רבי שמעון ובנו רבי אלעזר בורחים מפני גזירות הרומאים ומססתרים במערה. וכך מתארת מסכת שבת, "איתרחיש ניסא, איברי להו חרובא ועינא דמיא" התרחש להם נס ונבראו להם חרוב ומעין מים. מהו אותו חרוב שנברא להם? הוא אותו חרוב שמתארים חז"ל, הוא מסך היורד על עולם החומר, ומעלה מציאות של חיי הנשמה, הוא שמקדימה המסכת את ענין החרוב לענין המעין.

ויעידו חכמי העיון במהלך הדורות כי "אותו היום היתה שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כיום שנבראו בו שמים וארץ" (מגילה עמוד ב)  "וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם" (דניאל יב ב).

חג שמח לכל בית ישראל.

...

תמונה Attribution Some rights reserved by Eran Finkle