שלום לכולם,
מהו שאמר דוד המלך ע"ה ואני כזית רענן, מדוע ממשיל עצמו דוד המלך לזית, מדוע לא ממשיל עצמו דוד המלך לתפוח בין עצי היער, לפרי עץ הדר, לכפות תמרים, או לענף עץ עבות, מדוע מזכיר דוד המלך את הצרוף כזית רענן, הרי ידוע שעץ הזית הוא ירוק עד ואינו עובר תהליך של שלכת כשאר חבריו העצים? נתבונן בדברים.
במבול הקדמון שולח נח את העורב, ארבעים יום לאחר שנראו ראשי ההרים, מן התיבה. העורב יוצא אך שב אל התיבה, כלומר תנועתו מעגלית, הוא יוצא ושב, אך אינו יכול לצאת בקו ישר. לאחר מכן שולח נח את היונה, לראות הקלו המים, כלומר לראות אם עדיין קולות המים האדירים של מי המבול קיימים, היונה שבה אל התיבה. נח מחכה שבעה ימים נוספים ומשלח את היונה שנית, הפעם שבה היונה לעת ערב ועלה זית טרף בפיה. כלומר הסימן שמביאה איתה היונה אל התיבה, הוא עלה זית, סימן לעץ שהוא ירוק עד, ונותן שמן, כלומר מסוגל להאיר, כי אחת מסגולות השמן שהוא יכול להפוך חומר לרוח. אך היונה החביבה יכלה להביא את העלה רק לאחר שהמתין נח שבעה ימים, כלומר עלה הזית שהביאה עימה היונה היה למעשה ביום השמיני, אותיות שמן ונשמה.
נמצאנו למדים כי יש קורלציה, כלומר התאמה, או שווי צורה, בין היום השמיני בו יצאה היונה מן התיבה, לזית השמן שהביאה עימה. אך האם זהו כל הסיפור, או שספור המבול מלמד אותנו משהו על הנהגת העולמות. הנה שבעת הימים שהמתין נח הם כנגד ז' ספירות, ממטה למעלה: מלכות, יסוד, הוד, נצח, תפארת, גבורה וחסד, כאשר היום השמיני בו שלח נח את היונה מתאים לספירת הבינה, היא הספירה השמינית ממטה למעלה, לכן הביאה היונה עלה זית שהוא משל לשמן אותיות שמונה.
עד כה ספרנו בקצרה את ספור המבול, אך מה הקשר של דוד המלך אליו, הנה אמרנו בפוסט קודם, כי עלה הזית מזכיר את את האות י' וספירת חכמה ועולם אצילות, וכאשר הביאה היונה את עלה הזית, היה זה אתות מעולם אצילות על חידוש הברית, כי אות י' היא ברית קודש, ועלה זית טרף שהביאה היונה אומר כי המבול לא היה באצילות (מלשון אצלו וסמוך לו) אלא רק בעולמות בי"ע. כי עולם אצילות הוא טרף כלומר הפוך ביחס לעולמות בי"ע כי באצילות נאמר לא יגורך רע. זאת ועוד, מה שנראה אצלינו כמבול הוא משום שאנו רואים את הדברים הפוך ממה שרואה אותם המאציל ב"ה, ונמצא כי היונה היא למעשה העָרֵב guarantor לכן כתבה התורה וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב. כלומר כמו שיש ערבים להלוואה בבנק, שאם אנחנו לא מחזירים את ההלוואה, הערבים אחראים לשלם אותה, כך באותו אופן דווקא היונה היא הערבה, לקיום הברית שבין המאציל לנאצלים, לכן עלה זית טרף בפיה, כלומר אות י' ברית קודש, י' דשם הוי"ה.
וזה שאמר דוד המלך ע"ה ואני כזית רענן, "אני" הוא הכנוי לספירת מלכות, ואילו "אין" הוא הכנוי לספירת כתר. וכאשר אומר דוד המלך ואני כזית רענן הכוונה היא למרות ש"אני", היא הספירה האחרונה המקבלת הארתה מכל הספירות שמעליה, הרי שהמלכות המקבלת הפאסיבית, היא ממש כמו זית רענן, כמו כמו אות י' דשם הוי"ה המשפעת באופן אקטיבי חיים וחיות לכלל שאר הספירות. כלומר שלמרות ש"אני" בגדר מלכות ופאסיבי הרי שיש לי אפשרות לפעול באמצעות הברית שבין המאציל לנאצל. הבאה לידי בטוי באמצעות הזית, ואות י' דשם הוי"ה, אשר משפיע הארתו לפרצוף ז"א הנקרא רענ"ן. כי רענ"ן גימטריה ש"ע, שהם ש"ע נהורין של עתיק יומין המושפעים למלכות.
נמצא כי דוד המלך מתאר מהלך של הארת הספירות באופן הבא: ואני, כלומר למרות שאני מקבל שהוא בבחינת מלכות, דווקא היכולת שלי לקבל פועלת כמו יכולת המשפיע הוא ספירת חכמה, המשפיע הארתו הנקראת רענ"ן, הם ש"ע נהורין שהם שלוש מאות ושבעים הארות של עתיק יומין למלכות.
ברוך ה' לעולם אמן ואמן