כותבת פרשת בשלח,"וַיהוָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן, לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ, לְהָאִיר לָהֶם–לָלֶכֶת, יוֹמָם וָלָיְלָה". (שמות י"ג כ"א) וכותב זהר בשלח אות מד מאמר וה' הולך לפניהם יומם כך: "והתורה, צריכים לעסוק בה ביום ובלילה, שכתוב, והגית בו יומם ולילה. וכתוב, אם לא בריתי יומם ולילה. שואל, יצדק ביום, שהוא זמן עבודה לכל, […]
מהו שאמר הכתוב, "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", (שמות י"ג י"ח)? על כך משיב הזהר הקדוש פרשת בשלח אות לט, וזו לשונו: וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים, חד מחמשה הוו. באור הסולם:אות לט) … וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים. פירושו אחד מחמשה היו ישראל. הרחבת הדברים: שם הוי"ה, או שם בן ד' הוא שם השם הכתוב […]
תשעים ושלוש שנים חי יוסף במצרים. בן שבע עשרה שנים בלבד היה, והוא יתום מאמו רחל, אהבת נפשו של יעקב, אביו, כאשר הושלך לאחד הבורות בעמק דותן, ונמכר לאורחת ישמעאלים הבאה מגלעד והיורדת מצריימה, בעצת אחיו יהודה. רבות היו תלאותיו, אך לימים הפך למשנה למלך מצרים, ובאמצעות פענוח חלומות פרעה ושריו, (משקים ואופים) הפך להיות המשביר […]
בס"ד שלום וברכה לכל בית ישראל, שירת הים, השירה שאמרו משה ובני ישראל על קריעת ים סוף, פותחת במילים, "אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה". אז ישיר משה סופי תיבות זהר. תיבת אז מתייחסת בדרך כלל לזמן עבר, אך בכל מקום שכתוב אז, ואחריו מופיע פועל בעתיד, מפרש רש"י שהיה ויהיה, כלומר, היה בעבר, ויהיה בעתיד. תיבת ים מרמזת […]
כה אמר ה', "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן-הַשָּׁמָיִם" (שמות טז) והוא בניגוד לטבע כי מצד הטבע הלחם בא מן הארץ כמאמר הברכה, "ברוך אתה ה' המוציא לחם מן הארץ", שאדם זורע חטה בארץ, ומט(ה)ר השמים משקה אותה והחמה מחממת אותה, והיא נובטת ועולה והאדם קוצר, ודש ומפריד את הזרעים מן המוץ וטוחן את הזרעים לקמח, […]
בס"ד "וְהָעֹמֶר, עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא" (שמות, ט"ז, ל"ו). הָאֵיפָה היא מידת נפח עתיקה. את המילה אֵיפָה ניתן לקרוא בניקוד שונה מעט כמילת שאלה, אֵיפֹה, כלומר, היכן. היכן אנו שואלים על משהו שהוא נעלם ונסתר מן העין. מכאן מילת אֵיפֹה יורה על נעלם ונסתר. נמצא כאשר אתה קורא את הפסוק, "וְהָעֹמֶר, עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא", אתה קורא […]