פרשת לך לך

וַיַּעֲבֹר אַבְרָם, בָּאָרֶץ, עַד מְקוֹם שְׁכֶם, עַד אֵלוֹן מוֹרֶה

בן חמש שנים ושבעים שנה אברם בשמעו את הצווי האלוהי "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ", והוא הולך לו בלווית אשתו, שרי, אחיינו לוט, רכושם והנפש אשר עשו בחרן לארץ אשר יראהו ה'. מספרים המפרשים כי שמה של הארץ לא נמסר לו באופן ישיר היות וההליכה אליה מצריכה מסירות נפש, דבר וענין שלא נמצא […]

כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ

בס"ד הקב"ה אמר לאברם במחזה (בראשית טו ד) כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ, כי גם בחינת היציאה, שהוא עניין הנפילות, אני מקבצם יחד אל אוצרי הגדול, ושום דבר לא נאבד, והוא יירשך. והוציאו הקב"ה ואמר לו: "סְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ (בראשית טו ה)  – כי הכוכבים הם רמזים לאותיות […]

סולמה של צור

בס"ד על כניסתו המופלאה של אברהם לארץ ישראל מספר המדרש הבא: אמר ר' לוי: בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהרים ובארם נחור, ראה אותם אוכלים ושותים ופוחזים. אמר: הלואי לא יהא לי חלק בארץ הזאת. וכיון שהגיע לסולמה של צור, ראה אותם עסוקים בניכוש בשעת הניכוש, בעידור בשעת העידור, אמר: הלואי יהא חלקי בארץ הזאת. […]

הַלְּבֶן מֵאָה-שָׁנָה יִוָּלֵד, וְאִם-שָׂרָה, הֲבַת-תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד

הַלְּבֶן מֵאָה-שָׁנָה יִוָּלֵד, וְאִם-שָׂרָה, הֲבַת-תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד ( בראשית י"ז, י"ז ) שער הפסוקים,  דרוש ד', סימן ג' ויקרא האדם שם אשתו חוה: (מזולתו) הענין הוא כי אדם בגי' הוא שם הוי"ה דמלוי אלפין, שהוא מ"ה. וכשתסיר ממנו הפשוט שהוא כ"ו, ישאר המלוי בגי' י"ט, כמנין חו"ה. להורות כי ממנו לוקחה. גם נקראת חוה, למה שידעת, […]