כותב חומש דברים פרק ז': "כִּי-אַתֶּם הַמְעַט, מִכָּל-הָעַמִּים", ה"א מעט, חמישה אתם חסרים ממשפחות כל העמים, שהן שבעים. להסביר דברים אלה שכותב רש"י שהבין מרבי משה הדרשן, נאמר כי בשבעים נפש ירדו ישראל מצריימה, יוכבד בת הלוי, אם משה, היתה השבעים במספר. לבנימין בן יעקב היו עשרה בנים כשירד מצרימה ככתוב "וּבְנֵי בִנְיָמִן, בֶּלַע וָבֶכֶר […]
בס"ד שלום רב לכל בית ישראל, בהגדה של פסח כתוב, שהקב"ה פועל ביד חזקה ובזרוע נטויה ובמורא גדול ובאותות ובמופתים, חמישה דברים : כתר חכמה בינה תפארת ומלכות. ביד חזקה זו הדבר, דבר זו מגפה כמו שנאמר, "הנה יד ה' הויה במקנך אשר בשדה", זה מראה על מידת הדין, 'הויה' יש כאן שם הויה אבל […]
בס"ד כמו שהאפר הוא מהותו ועצמותו של העץ הנשרף שהיה מורכב מד' יסודות ארמ"ע וג' יסודות אמ"ר חלפו והלכו להם וכלו בעשן המתהוה מהרכבתן כנודע ויסוד הד' שהיה בעץ שהוא העפר שבו היורד למטה ואין האש שולטת בו הוא הנשאר קיים והוא האפר. אגרת הקודש, אגרת ט"ו באור כמו שהאפר הוא מהותו ועצמותו של העץ […]
בס"ד "רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם–הַיּוֹם: בְּרָכָה, וּקְלָלָה". מה ראתה התורה לפתוח פרשה במילת ראה שהיא אחד מחמשת החושים, והוא העליון על כולם? ולא עוד אלא שבשתי פרשות נוספות בתורה אנו מוצאים בשם הפרשה את הפועל ראה אך בצורתו הסבילה, פעם אחת בפרשת וירא "וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא" (בראשית יח) כלומר שם הויה נראה אל אברהם באלוני ממרא, […]
בפרשת ואתחנן מופיע הבטוי הארץ הטובה שלוש פעמים: בפעם הא' משה מבקש מאת ה', "אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן: הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה, וְהַלְּבָנֹן" (דברים ג כה). בפעם הב' ה' משיב את פני משה ריקם בחינת "וַיהוָה הִתְאַנַּף-בִּי, עַל-דִּבְרֵיכֶם; וַיִּשָּׁבַע, לְבִלְתִּי עָבְרִי אֶת-הַיַּרְדֵּן, וּלְבִלְתִּי-בֹא אֶל-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה" (דברים ד […]
בפרשת ניצבים מסכם משה את התורה ואומר: "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם–לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא: לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם, הִוא: לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ" […]