בס"ד מהו שאמר דוד המלך אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש? ירצה, כי ג' מתנות נתן להם הקב"ה לישראל, וכלם הם אחת, כי זו גוררת זו, והם, ארץ ישראל, וחיי העוה"ב, שהוא בינה ואהבה, ותורה. והם בראשי תיבות אח"ת, 'ארץ 'חיי 'תורה. ושלשתם היה שואל דוד המלך ע"ה מאתו יתברך. האר"י שער הפסוקים תהלים, סימן כ"ז […]
שלום וברכה לכל בית ישראל, מה פירוש הפסוק יְהוָה רֹעִי, לֹא אֶחְסָר (תהלים כג א), היה צ"ל ה' רועי לא יחסר, כי אם ה' רועי, כלומר אם ה' הוא רועה האמונה שבי, הרי שע"י שלא יחסר לו דבר, גם לי לא יחסר דבר. אם כן מדוע כתב דוד המלך ע"ה יְהוָה רֹעִי, לֹא אֶחְסָר? כדי להשיב על שאלה זו יש להתבונן […]
בס"ד שלום רב לכל בית ישראל, אנו עומדים היום ערב שבת בראשית, מתחילים מבראשית, לאחר החגים הקדושים שבהם התקשרנו עם הקב"ה, צריכים להכנס לשנה לפרשות השבוע הרגילות לסדר הרגיל, מתחילים מבראשית, שוב להתקשר עם הקב"ה. בליל שבת אנו אומרים מזמור שיר ליום השבת, להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות, ובוקר הוא זמן שמאיר לאדם, שאני מסתכל […]
למה התכוון בעל התהלים במזמור לד פסוקים י"ג – ט"ו, כאשר כתב "מִי-הָאִישׁ, הֶחָפֵץ חַיִּים; אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב. נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע; וּשְׂפָתֶיךָ, מִדַּבֵּר מִרְמָה. סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב; בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ". התבוננות בפסוק מראה כי הוא נשתלשל מעץ החיים, וכל ביטוי בו נמשך מספירה מסויימת, וכאשר אנו שרים את השיר, אנו קושרים למעשה את י' הספירות ביחד לאגודה אחת, וגורמים לייחוד […]
כותב המשורר בתהלים קל"ז, "עַל נַהֲרוֹת, בָּבֶל–שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ: בְּזָכְרֵנוּ, אֶת-צִיּוֹן, ומוסיף בשורה הבאה ואומר "על ערבים בתוכה תלינו כנורתינו", למה בעצם מכוון המשורר? יש האומרים כי ערבים הם בדי ערבות הצומחים על גדות נחלים, ושם תלו ישראל את כנורותיהם, כדי שהרוח הנושבת בענפי הערבה הבוכיה, תטלטל את הכינור התלוי על בדיה, כדי שזעקת […]
כותב בעל התהלים, יְהִי־שָׁלֹום בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנֹותָיִךְ (קכב ז), מדוע מדבר הכתוב בשלום ובשלוה, מדוע נוקט הכתוב לשון כפול? אלא כי מילת שלום סובב על ספירת הבינה, המכונה אשת חיל, לכן כתב יהי שלום בחילך, ואילו מילת שלוה סובב על ספירת המלכות, משום שארמנות והיכלות שייכים בה. באור: כי מילת שלום כוללת אותיות ש' ם' אשר בניהן כתובות אותיות […]