בס"ד את חציית נהר הירדן מתאר ספר יהושע, "וְהַיַּרְדֵּן, מָלֵא עַל-כָּל-גְּדוֹתָיו, כֹּל, יְמֵי קָצִיר. וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד-אֶחָד, הַרְחֵק מְאֹד באדם (מֵאָדָם) הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן, וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם-הַמֶּלַח, תַּמּוּ נִכְרָתוּ; וְהָעָם עָבְרוּ, נֶגֶד יְרִיחוֹ". יהושע ובני ישראל מגיעים לנהר הירדן בי' ניסן, ארבעים שנה בדיוק לאחר שנצטוו בנ"י במצרים על הפסח […]
בשיח הקודש בין ה' לשמואל הנביא, שואל ה' את שמואל עד מתי הוא מתכוון להתאבל על שאול והרי ה' מאס בו ממלוך על ישראל. כמאמר הפסוק סור מרע ועשה טוב, מראה הקב"ה לשמואל מהו סור מרע (הרחקת שאול) ומהו עשה טוב (המלכת מלך מבית ישי). בהוראת ה' מתבקש שמואל הנביא למלא קרנו בשמן וללכת אל […]
באחד הקרבות האחרונים של שאול, הוא פוגש בלוחמים אוחזי קשת, הוא מפחד כי יתעללו בו, ומבקש מנערו שימיתהו כדי שלא יפול בידיהם. נערו חושש מאוד, ולא מבצע את בקשת שאול, שאול נוטל את חרבו שלו ונופל עליה. וכך מספר ספר שמואל, "וּפְלִשְׁתִּים, נִלְחָמִים בְּיִשְׂרָאֵל; וַיָּנֻסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים, וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים, בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ וַיַּדְבְּקוּ פְלִשְׁתִּים, […]
בס"ד "וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה, הַרְבֵּה מְאֹד; וְרֹחַב לֵב–כַּחוֹל, אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם. וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה, מֵחָכְמַת כָּל-בְּנֵי-קֶדֶם, וּמִכֹּל, חָכְמַת מִצְרָיִם. וַיֶּחְכַּם, מִכָּל-הָאָדָם, מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע, בְּנֵי מָחוֹל; וַיְהִי-שְׁמוֹ בְכָל-הַגּוֹיִם, סָבִיב". מלכים א ה ט-יא. ומספר מדרש אגדה בפסיקתא: מכל האדם, זה האדם הראשון. איתן האזרחי, זה אברהם, הימן זה משה. וכלכל, זה יוסף. ודרדע, […]
בס"ד וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַיְכַסֻּהוּ, בַּבְּגָדִים, וְלֹא יִחַם, לוֹ. אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻּצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה. – דְהָא עֲלָךְ אִתְמַר קול דּודִי דופֵק לְגַבָּאי בְּאַרְבָּע אַתְוָן דִּילֵיהּ. וְיִימָא בְהון פִּתְחִי לִי אֲחותִי רַעְיָתִי יונָתִי תַמָּתִי. קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי. וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; […]
בספר מלכים מבטיח אליהו לאישה הצרפית אשר כלכלה אותו בימי הרעב את הדבר הבא : "כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה, וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן, לֹא תֶחְסָר: עַד יוֹם תתן- (תֵּת-) יְהוָה, גֶּשֶׁם–עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה". על יסוד פסוק זה, ופסוקים שונים מן התנ"ך חיברה נעמי שמר ע"ה שיר הנקרא כד הקמח. לאחר שנקרא את השיר נתבונן מעט במקור הפסוקים מהם שאבה נעמי שמר את […]