שלום וברכה לכולם,
מה הקשר שבין הניקוד העברי לספירות? איך קושר רמח"ל בין שם העצם שׂוֹרֵק שהוא כינוי לגפן מובחר המובא בדברי ירמיה לפועל אשרקה המובא בנבואת הנביא זכריה, ומדוע תלוייה הגאולה בכח השריקה של השורוק כל זאת ועוד ברשימה הבאה.
מהו שאמר הנביא וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שֹׂרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת (ירמיהו ב כא) אומר רמח"ל בספר אדיר במרום, כי כדי להבין את הפסוק הזה עלינו להקדים בדברי הנביא זכריה שאמר (אבל לעתיד לבא) אשרקה להם ואקבצם (זכריה י, ח). פירוש: כבר הסברנו באחד הפוסטים הקודמים כי שורשיו של הניקוד העברי נעוצים בספירות, (קמץ בכתר, פתח בחכמה, בינה בצירה, סגול בחסד, גבורה בשוא, חולם בתפארת, חיריק בנצח, שורוק בהוד וקובוץ ביסוד) לפיכך כאשר משתמש הנביא זכריה בפסוק "אשרקה להם ואקבצם", הוא מתכוון לפעולת ב' הספירות הוד ויסוד, כי כפי שכתבנו לעיל, כי הפועל אשרקה נעוץ בספירת בהוד (מלשון שורוק) היות כי השריקה היא אותיות קשר והקשר כוחו במקום הפזור, נמצא השריקה היא דווקא בספירת הוד, שהיא הספירה התחתונה ביותר בקו שמאל, שהיא שיא הפזור כי ספירת הבינה (קו שמאל) מתפשטת עד ספירת הוד ששם אלף יומין דחול, ומה יותר מראה על הפזור מאשר אלך יומין דחול, כי הריכוז יורה על אָלֶף והפיזור יורה יורה על אֶלֶף, כמו גם המילה חול שעניינה ריבוי גרגרים והיא ההפך מקודש, שעיינו כוח אחד, לכן אמר הנביא מיד ואקבצם והתכוון לספירת יסוד, שהיא הספירה המרכזת את השפעת שלושת הקווים (ימין שמאל ואמצע) אליה ומשפעת אותם למלכות. כי אשרקה בסוד קריאה המצביעה על חסרון, שהוא הכלי, כי אנו קוראים בשם מה שחסר, ואקבצם בסוד זימון, שהוא בחינת האור המשפיע, כי סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם באמצעות הזמן שהוא גימטרי' מ"ה ב"ן. שהוא ייחוד של ספירות ז"א ומלכות.
וממשיך רמח"ל ואומר ... והנה כאן נכלל גם הקובוץ, שהברתו כמו השורוק והוא תיקון ההוד, ששם אלף יומין דחול, פירוש: תנועת השורוק והקובוץ היא u" רק שתנועת השורוק היא בסוד פיזור כמו אדם שורק שנושף אויר מפיו, ותנועת הקובוץ היא בסוד פיזור, כי תנועת הקובוץ נכתבת שלוש נקודות באלכסון המייצגת את שלושת הקווים שמשפיע היסוד למלכות, והיות שהברתו של הקובוץ היא כמו השורוק, הקובוץ יכול לתקן קו שמאל של השורוק, בקו ימין בסוד מידת השיתוף הידוע שזכרנו. ונחזור לענין וכאן יש העלייה מחיריק לשורוק ומשורוק לחולם והיינו עד שתעלה השכינה בסוד עטרה בראש מלך.
ביאור: בניקוד הקובוץ שתחת היסוד ג' נקודות באלכסון המתפרטות להלן:
הנקודה שמימין ולמטה בקובוץ היא בחינת החיריק שבו, (הנמשך מקו ימין של נצח, שניקודו חיריק)
הנקודה האמצעית בקובוץ הוא בחינת שורוק שבו (הנמשך מקו שמאל של ספירת הוד שניקודה שורוק)
והנקודה העליונה שבקובוץ היא בחינת חולם שבו (הנמשך מקו אמצעי של תפארת שניקודה חולם).
והעליה שמזכיר רבינו היא מחיריק לשורוק, ומשורוק לחולם היא בסוד אלכסון וזה שכתוב עד שתעלה השכינה בסוד עטרה בראש מלך, והוא ממש ענין החזרת הרע לטוב, שצריך ליעשות בהוד דייקא, שמה שהוא דוה נעשה הוד, שכל ענין הפזור והפציעה (דוה) שיש בספירה זו, הופך ליופי (הוד) כאשר מחברים את כל המרכיבים יחדיו.
ולכך התכוון הנביא ואנכי נטעתיך שורק, אני נטעתיך שורק בסוד (הניקוד) שורוק שעניינו קשר הייחוד, לכן כלה זרע אמת.
כל טוב לכולם הצלחה וברכה