בס"ד
שלום וברכה לכל בית ישראל,
מהו המושג של בניית מקדש בלב האדם?
מהו המושג של בניית מקדש בלב האדם, אדם צריך ללכת לכוון של קדושה, קדושה משמעותה שהאדם מפריש ומבדיל את עצמו מן התכונות הרעות שבו. שאדם מפריש ומבדיל את עצמו מחיים של אהבה עצמית. ככל שהאדם יותר מתקדם בעניין הזה באופן ממשי יומיומי כך נבחן שהוא בונה בית מקדש בתוך נפשו.
נפש האדם, או לב האדם, מה האמת, כאשר אנחנו מדברים על לב, אנחנו לא מדברים על הלב הגשמי, הלב הגשמי הוא משאבה ששואבת ומוליכה את הדם, אבל לא על זה אנחנו מדברים, אנו מדברים מבחינה רוחנית נפשית, הלב מרמז על הרצון של האדם, כמו שהלב הגשמי מושך את הדם, ומוליך אותו התכווצות והתפשטות, כך גם הרצון של האדם ממשיך אליו את כל מה שנפשו חומדת ומשחרר החוצה.
התכווצות והתפשטות הרצון הוא למעשה המהות של האדם, מה שמתמצת את האישיות של כל אחד ואחת זה הרצון. הרצון הכללי שמשותף לכל בני האנושות הוא הרצון לקבלהנאה ותענוג, אבל ממה אני רוצה לקבל הנאה ותענוג, זה מה שמפריד, יש אנשים שאוהבים רוחניות ויש גשמיות יש שאוהבים מוסיקה ויש אנשים שאוהבים כבוד, ויש שאוהבים כסף, ויש שאוהבים לאכול. בד"כ משמשים בערבוביא רצונות שונים באדם, אבל לכל אחד יש איזה רצון אחד עיקרי ודומיננטי ששולט בו.
וזה מכונה בכללות האישיות של האדם, אבל הרצון לקבל הנאה ותענוג הוא המהות של האדם, והוא זה שצריך להבנות בתור בית מקדש, שבו ישרה הקב"ה את שכינתו. זאת אומרת, האדם צריך להבין שאם הוא מבסס את כל החיים על קבלה ואהבה עצמית, זאת אומרת לא תהיה תפארתו על הדרך הזאת. הוא לא יוכל באמת להנות, ולא ישיג באמת את המשימות הנעלות שהקב"ה מציב בפני האדם.
הקב"ה מייעד את האדם לגדולות,
הקב"ה מייעד את האדם לגדולות, להגיע למצב שיהיה מחובר איתו עצמו, עם מלך כל היקום, אבל האדם צריך להכשיר ולהכין את עצמו לכך וזה עניין עשיית המקדש. לכן כתוב שהנחש כאן באות ב', פרשת ויקהל הזה"ק, הנחש אורב בפרשת דרכים לטמא את המקדש כלומר, לטמא את החלק אשר אמור להיות בית מקדש באדם. כי בכל אדם יש חלקים שנקראים בכללות נשמה וגוף. הנשמה היא חלק אלוק ממעל הרצון להיטיב לשני, אהבת הזולת, היכולת לחיות חיי אמונה, להאמין למעלה מהדעת ולמעלה מהשכל ועל זה לכונן את החיים החברתיים ואת החיים האלוקיים.
תכונת הגוף, אין הכוונה כאן לגוף הגשמי, אלא הכוונה לגוף בנפש האדם, שהוא הרצון לקבל שהוא ההיפך רוצה לקבל הנאה ותענוג דואג לעצמו לסיפוק עצמו לא רוצה לתת, לא רואה את השני לא מעניין אותו השני, לא רוצה להאמין, זת תכונת הרצון לקבל. אם כן הנשמה והגוף הם שני הופכים גמורים שנמצאים בכל אדם.
המושג של "ועשו לי מקדש", שהאדם יפעל פעולה דרך התורה והמצוות שהנשמה היא זו שתשלוט ברצון לקבל הנאה ותענוג שלו , ואז ע"י כך הוא מקדש את הרצון לקבל שלו, הופך אותו לבית מקדש, שבו מתגלה המלך הקב"ה.
כל טוב ברכה והצלחה
שיחה מאת האדמו"ר הרב אברהם מרדכי גוטליב שליט"א ע"פ דרכו של המקובל האלוקי רבי יהודה הלוי אשלג מחבר פרוש הסולם על ספר הזהר.
תמונה: Some rights reserved by kool_skatkat