שלום לכולם,
הפיחי גני יזלו בשמיו
אנו מכירים את הפסוק ממגילת שיר השירים "עורי צפון ובואי תימן", אך איזו משמעות רוחנית יש לו, נתבונן בתחילה בספר הזהר פרשת ויקרא, מאמר עשרה שמות:
אומר רבי אבא כי הבטוי "עורי צפון", מכוון לפעולה שפועל הקב"ה בנבראים, ששולח להם מחשבות נסתרות הצפונות בליבם. פעולה זו מכונה בשם "עורי צפון", כלומר כוח בנפש האדם המעורר את מחשבת הנסתר שבו. הכוח הזה פועל במחצית הלילה, ואין המדובר בלילה גשמי, אלא לילה הוא זמן שלא מאיר לאדם, לא מרגיש שמח, אדיש, עמום לו בפנים, זהו זמן קטנות לאדם, בו מסתלקים ועולים המוחין שלו, זמן זה נבחן לשינה רוחנית, כלומר הוא אינו נוכח ממש במתרחש, אז באמצע הלילה הזה העמום, הקב"ה מעורר אותו באמצעות שליחת מחשבות נסתרות מצפונות ליבו אליו.
מצב זה מתואר במשל המסופר על דוד המלך, שהיה כנור תלוי מעל מטתו, ובחצות הלילה היה רוח צפון מנשב, וכינורו של דוד היה מנגן מאליו, ומעיר אותו משנתו ככתוב, "חֲצוֹת-לַיְלָה--אָקוּם, לְהוֹדוֹת לָךְ: עַל, מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ". (תהלים קיט סב).
ובואי תימן, לאחר שמתעורר האדם מהקטנות ע"י מחשבת לב, הוא בא לתימן, לדרום ששם החסד, כי בדרום נשחטים קרבנות שלמים, ואין המדובר בו בקורבנות חיצוניים חס ושלום, אלא הכל בנפש האדם פנימה, אלא לאחר שמתעורר האדם ע"י מחשבה הצפונה בלב, הוא בא לתימן, לדרום, ששם נשחטים השלמים, ורואה דרך הימין והחסד (תימן) כי הכל שלם. משום זה חביבים על הקב"ה השלמים, יותר מכל הקורבנות, מדוע? כי קורבן אשם וחטאת נאכל ע"י כהנים, כי רק הם יכולים לכפר, ואילו השלמים נאכלים ע"י הבעלים, כי בהקרבת קורבן שלם, הנשחט בדרום, מצד החסד, רק דרך עדשת החסד, יכול לראות אדם כי הכל שלם ולא חסר דבר, לכן קורבן שלמים חביב על הקב"ה יותר מכולם, כי הקב"ה שלם, והאדם שלם באמונתו כי הכל טוב, ומתקיים שווי צורה בין בורא לנברא.
הפיחי גני, סובב על בקשת הקב"ה שאדם ייחל לקשר איתו, אז יזלו בשמיו, כלומר אז יזלו מי השפע העליון, ומדוע לא כתוב יזלו מים, אלא יזלו בשמיו, ויש להבין כי מדרך הטבע מים נוזלים מן המקום הגבוה למקום הנמוך, מלמעלה למטה, כפי שפועל כוח המשיכה, ואילו בבטוי יזלו בשמיו, אנו מוצאים תנועה אינסופית, נזילת השפע הבאה מן השמים המשפיעים מעלה באדם תחושה של ריח טוב, ותחושה של ריח טוב גורמת לו לשאוף אויר ולהתבשם בו, באופן שהוא מתקרב יותר למשפיע, במצב יזלו בשמיו יש תנועה מעגלית אינסופית, השפעת השפע גורמת לאדם הנאה של ריח, המביאה אותו להתקשר יותר עם המשפיע, וזה ממשיך לטפטף לו שפע וכו'.
וזה שאמר שלמה המלך, הפיחי גני, בלשון נקבה, כי כלל הנבראים נבחנים לנקבה ביחס לבורא, כי הם בעלי חסרון ונקב כלפיו. ובאמצעות הבטוי הפיחי גני, הוא מבקש מכלל הנבראים לייחל אליו, כי הבורא הוא מעבר למקום וזמן, וכאשר האדם מייחל לקשר עם הבורא שהוא מעבר למקום וזמן, הוא למעשה מנשים את הבריאה, כלומר נופח בה נשמה, ובעת שהנבראים מנשימים את הבריאה, כלומר מייחסים אותה לאינסוף, אז גם תגובת הברוך הוא בהתאם, אז יזלו בשמיו, אז לאחר ייחול הנבראים אליו, יבוא השפע העליון בצורת נוזלים המעלים ריח מבושם, וכאשר אדם מריח את הריח הטוב, האדם נהנה וכל הבריאה מתעלה עם כל נשימה שלו.
יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו - יבא ר"ת י'צירה ב'ריאה א'צילות, שהן משל לאותיות יה"ו, כי אות י' היא עולם אצילות, אות ה' ראשונה היא עולם הבריאה, אות ו' היא עולם יצירה, לכן מילת יבא ניתן לקרוא כאותיות יה"ו, דודי הוא ז"א, אות ו', לגנו היא המלכות, ה' אחרונה דשם הוי"ה, שהיא שורש נשמות הצדיקים. ויאכל פרי מגדיו, כלומר הקב"ה, הוא הדוד, ייזון מפירות המגידים והמספרים את מעשה ידיו, ככתוב הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ. (תהלים יט ב).
מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון