שלום לכולם,
האות מ' היא האות השלוש עשרה באלף בית העברי. והיות שאנו נוהגים להעניק לכל אות ערך מספרי שהוא גם תכונה, הרי ערכה של האות מ' הוא ארבעים (40), כי אות א' ערכה אחד, אות ב' ערכה שתיים, אות ג' ערכה שלוש, אות ד' ערכה ארבע, אות ה' ערכה חמש, אות ו' ערכה שש, אות ז' ערכה שבע, אות ח' ערכה שמונה, אות ט' ערכה תשע, אות י' ערכה עשר, כאשר לאחר האות י' תופיע תימה חדשה, מעתה ואילך, תקבל כל אות ערך של עשרות. לכן אות כ' תקבל ערך של עשרים, ואות ל' תקבל ערך של שלושים, בעוד אות מ' תקבל ערך של ארבעים.
כמו כן, האות מ' היא אות כפולה, היינו יש לה ב' צורות: א) כאשר היא מופיעה בתחילת מילה או באמצעיתה היא תכתב כאות מ' פתוחה, וכאשר היא מופיעה בסוף מילה היא תכתב כאות סתומה, דהיינו כך ם. בנוסף לכך האות מ' מייצגת את ספירת הבינה שכל עניינה חפץ חסד, כאשר אות ם' סתומה מייצגת את ספירות ג"ר דבינה, ואות מ' פתוחה מייצגת את ספירות ז"ת דבינה.
בעוד "עקרוּת" בתורה נבחנת לאות ם' סתומה, הרי שהאפשרות להתעבר וללדת מיוצגת על ידי מ' פתוחה. דוגמא לכך ניתן לראות בפסוק (בראשית ל' כ"ב) "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ". כאשר פירוש המלים ויפתח את רחמה, הוא מעבר מאות ם' סתומה, או ריבוע סגור ואטום, לאות מ' פתוחה, שאויר ואור יכולים להכנס אליה.
והנה עוד אבחנה, בעוד ערכה הגימטרי האפשרי של אות ם' סתומה הוא כ"ד, (24) כי אות ם' סתומה נכתבת על ידי ארבע אותיות ו' מאונכות זו לזו, כאשר כל ערך אות ו' הוא שש, וארבע פעמים שש, הרי עשרים וארבע, הרי ערכה הגימטרי האפשרי של אות מ' פתוחה הוא כ"ו, או 26, כיצד? לפי רמח"ל אות מ' פתוחה נכתבת כאות כ', כאשר סמוכה לה אות ו', בצורת כתיבה שכזו, ערך האות מ' הוא כ"ו או 26, שהוא גם ערכה של האות א' הנכתבת מאות ו' מונחת באלכסון, וב' אותיות י' מונחות לצידה, אחת מימין ולמעלה, ואחת לשמאל ולמטה, המייצגת את אלופו של עולם, וגם ערכו הגימטרי של הוי"ה פשוט.
נמצא מכל האמור לעיל, כי לאות מ' בכלל, יש מספר סגולות, ראשית היא האות השלוש עשרה באלף בית העברי, וגימטריה של המילה "אהבה" ו"אחד" הוא שלוש עשרה. שנית, גימטריה של אות מ' היא ארבעים והיא מייצגת את ספירת הבינה ככתוב, "בן ארבעים לבינה", ושלישית בכל אות מ' פתוחה ניתן לראות את שמו הגדול במידת הרחמים, הוי"ה, או את אור אינסוף ברוך הוא, המיוצג ע"י האות א'.