מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ

מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו, תמונה OliBac

מדוע התורה מסמיכה את הפסוק, "וימת תרח בחרן" לפסוק, "ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך", ומדוע מוזכר בהגדה תרח בהקשר של קרבנו המקום לעבודתו?

מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, וְעַכְשָׁיו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבֹדָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹאמֶר יְהוֹשֻעַ אֶל כָּל הָעָם, כֹּה אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם, תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים. וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכָל אֶרֶץ כְּנָעַן, וָאַרְבֶּה אֶת זַרְעוֹ וָאֶתֵּן לוֹ אֶת יִצְחָק, וָאֶתֵּן לְיִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְאֶת עֵשָׂו. וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת הַר שֵּׂעִיר לָרֶשֶׁת אֹתוֹ, וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם.

ויש לומר כי אצל הצדיקים אין הפרש בין הרע לטוב, אלא הגם שמתגלה אצלם הרע, והעבודה הזרה, דהיינו שמרגישים שהבורא אצלם הוא זר, מכל מקום, מאמינים בהחלט בטוב, ולכן אין הפסק בתורה בין הרע לטוב, אלא נסמכים זה לזה, ולפי שיעור האמונה אין טרחה, ולכן וימת תרח, ומיד ויאמר ה' אל אברם לך לך.

פרי חכם, אגרת נ"ה, עמוד תט, טור ב'

כל טוב הצלחה וברכה