אודות א.קליין

אתי קליין היא בעלת תואר בוגר בחוגים למדעי המדינה והסטוריה כללית, מלמדת עברית לתלמידים מרחבי העולם וכותבת מאמרים בנושא פנימיות התורה.

בְּאֶמְצַע הַיַּעַר

בְּאֶמְצַע הַיַּעַר
עוֹמֵד עֵץ אַלּוֹן
חוֹשֵׁב לוֹ מַבִּיט
בּוֹהֶה בַּחַלּוֹן

אֶת אַחַד עֲנָפָיו הוּא כּוֹפֵף וְחִדֵּד
וְאֶת עֲפָצָיו לִדְיוֹ הוּא יִדֵּד

בְּרֹאשׁ פַּדַּחְתּוֹ נָגַע הוּא קַלּוֹת
רַעֲיוֹנוֹת מִשָּׁחָם
לִכְתַב עֵת לִדְלוֹת

רוֹצֶה לְסַפֵּר עַל עָלִים עַל לֵילוֹת
רוֹצֶה לְסַפֵּר עַל תִּקְתּוּק בַּלֵּילוֹת
אֵיךְ פַּעַם הָיָה שְׁעוֹן אוֹרְלוֹגִין
אֵיךְ פַּעַם שָׁתוּ לְיָדוֹ הַלּוֹגִים
נוּגֵי מַחֲשָׁבוֹת נִתְלוּ עַל בַּדִּים

מִתּוֹךְ חֶבְיוֹנוֹ שָׁתוּ וְלָגְמוּ
אֶת יֵין הַסְּתָרִים הַנִּלְבָּב בּוֹ גִּלְמוּ
בִּגְלִימַת עֲלִילוֹת מְכֻסַּת אוֹתִיּוֹת
רִקְמַת שֵׁשׁ וַשָׁחַר כְּהֶלֶנָה לִהְיוֹת

שִׁמְשִׁיַּת מַחְשָׁבוֹת

שִׁמְשִׁיַּת מַחְשָׁבוֹת
סוֹבֶבֶת עָלַי

מִטְרִיַּת חֲרוּזִים
שׁוֹקֶקֶת אֵלַי

וַאֲנִי, אָנֹכִי, יוֹשֶׁבֶת בַּצֵּל
הָאֲוִיר הוּא רוּחַ, וְיוֹם שֶׁבָּטֵל

רְצִיָּה וְצִיָּה
טוֹבְלוֹת בְּאַמְבָּט

רָצוֹן הוּא מָקוֹר
וִיאוֹר שֶׁשָּׁקַט​

 

מִרְפֶּסֶת

מִבַּעַד לְחֶבְלֵי כְּבִיסָה
שֶׁל מִרְפֶּסֶת
צוֹפָה הִיא בַּכְּפָר
בְּעֶגְלָהּ שֶׁל אַסְפֶּסֶת

סָגֹל הוּא כָּחֹל
שֶׁעָבַר עָלָיו קַיִץ
וָאן גּוֹךְ הוּא מִכְחוֹל
שֶׁהַגֶּשֶׁר לוֹ חַיִץ

סְפוּרִים הַלֵּילוֹת
אֲרֻכִּים הַיָּמִים
יוֹרְדוֹת וְעוֹלוֹת בָּהּ
מוּזוֹת-מַלְאָכִים

אֶל אַרְצוֹת-הַקֹּדֶשׁ
הִיא חֶרֶשׁ עוֹלָה
הַיּוֹם הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ
וּזְמַן הַדּוֹלָה

גשר לנגלואה בארל וינסנט ואן גוך

שַׁחְמָט

"שַׁחְמָט מְשַׂחֶקֶת"?
שׁוֹאֵל הוּא בְּנַחַת,
"מְעַט, מְעַט
יֵשׁ בְּאַמְתַּחַת"

"בְּעִקָּר חוֹשֶׁבֶת",
וְשׁוֹאֶפֶת אֲוִיר,
"אֶת הַמַּחֲשָׁבָה
רוֹצָה לְהַכִּיר"

עַד טָס טַוָּס עִם בֹּקֶר אוֹר
וְאֶל אֶת הַמַּלְכָּה יִנְצֹר

מַטְבְּעוֹת בֹּקֶר

מַטְבְּעוֹת בֹּקֶר הַשֶּׁמֶשׁ פִּזְּרָה,
"הָאוֹר הוּא בְּיֹקֶר", אָמְרָה הַגְּבִירָה

לְעֵת צָהֳרַיִם עִם בֹּא הַמֶּרְכָּב
הַשֶּׁמֶשׁ רוֹכֵב, סוּסִים לוֹ זָהָב

לְרוּחַ הַיּוֹם אָדָם מִתְהַלֵּךְ
שִׁמְּשֵׁךְ וְכֻלָּךְ אָרְחֵךְ וַיֵּלֶךְ

נִצָּבִים בַּשָּׂדוֹת עוֹמְדִים חֲצָבִים
זְקוּפִים כְּמוֹ מַחַט
עוֹנְדֵי עֲצַבִּים
עֲשָׂבִים יְבֵשִׁים
קוֹלִים הַשָּׂדוֹת
כְּחֻלֵּי צִ'יקוֹרִי
כָּעֹלֶשׁ לִהְיוֹת

"פֶּחָם פֶּחָם", אוֹמֵר הַזְּמַן
"פֹּה חַם, פֹּה חַם" אוֹמֵר הַמָּן

"הֵן לֶחֶם אַבִּירִים עִמְּךָ אֶחֱלֹק
עִם בֹּא הֲלַיִל תָּשׁוּב לִדְלֹק"

אַהֲבָה מַחֲשָׁבָה לַשֵּׂכֶל הָרָשׁ
גִּשְׁמֵי נְדָבָה לַכָּל הוּא נִדְרָשׁ

מִיַּרְכְּתֵי סֵפֶר
עַד חַרְטוֹם הָאַף
בְּלִבְּךָ הוּא תָּמִיד
וְאֵלֶיךָ נִשְׁקָף

חצבים, קיבוץ גבעת חיים, צילום עדנה ארזי

 

אָדָם עוֹלֶה עַל יְצוּעוֹ

אָדָם עוֹלֶה
עַל יְצוּעוֹ

לָנוּחַ הוּא רוֹצֶה
בְּתוֹךְ עַצְמוֹ

וּמִתְכַּנֵּס אֶל תּוֹךְ עוֹרוֹ
וְנֶאֱסַף אֵלֵי אוֹרוֹ
וְהוֹפֵךְ לְנֵרוֹ
וּמְאִירוֹ

כִּי נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם
גַּם אִם כָּל הַיּוֹם נִרְדָּם

אָדָם עוֹלֶה
עַל יְצוּעוֹ
לָנוּעַ הוּא רוֹצֶה
בְּתוֹךְ עַצְמוֹ,

אַל מֶרְחֲבֵי
אֵינְסוֹף
לְלֹא הַלְמוּת
הַתֹּף
לִרְאוֹת מִסּוֹף אֵל
סוֹף

כְּאוֹתָהּ רַקֶּפֶת
בְּהַר חִלָּזוֹן
נוֹקֶבֶת צוּר
וּבוֹקַעַת רָצוֹן
בְּמַבּוּעֵי אַהֲבָה
תְּפוֹצֵץ אֶת הַסֶּלַע
להצליל עוֹלָם
הִיא הַצֶּלַע

רקפת מצויה, ויקיפדיה