שלום לכולם,
מהו שנאמר בשיר השירים עיניו כיונים על אפיקי מים רחצות בחלב, של מי העיניים, מדוע הן נמשלות ליונים על אפיקי מים ומדוע הן רוחצות בחלב, מדוע לא מספיקים המים כגורם משפיע, מדוע נזקק בעל המשל לחלב כדי לתאר את הטוב שבטוב, נקרא במאמר הבא.
מגילת שיר השירים מגלה לנו מנת מזער מהיחס הקיים בין הקב"ה לכנסת ישראל, כאשר הקב"ה הוא האלמנט המשפיע וכנסת ישראל היא האלמנט המקבל. המגילה חושפת בפנינו בכל פסוק ופסוק ובכל מלה ומילה מעט מעט מסודות האהבה הגדולים ביותר והכמוסים ביותר הקיימים בין הקב"ה לאהובתו, כנסת ישראל, אך זה לא הכל, בפסוקי שיר השירים טמון סוד הנהגת העולמות, והוא כיצד מנהיג הקב"ה את עולמו ברחמים גמורים, וסוד הנהגה כמוסה זו נוכל ללמוד מפסוק אחד בפרק ה', נקרא אותו כפי שקוראים מקובלים וננסה לחדור לעומקו.
וכך אומר הפסוק: עֵינָיו, כְּיוֹנִים עַל-אֲפִיקֵי מָיִם; רֹחֲצוֹת, בֶּחָלָב--יֹשְׁבוֹת, עַל-מִלֵּאת. במה דברים אמורים, הנה אנו רואים כי כאשר אדם ער עיניו פקוחות, והוא רואה את הנעשה סביב, ואילו כאשר אדם ישן עיניו עצומות ועפעפיו מכסות על עיניו כמו תריסים המכסים על חלון. וכך לפנינו שני מצבים הפוכים, ערנות המאופיינת בעיניים פקוחות ושינה המתוארת כעיניים עצומות. אך הפסוק בשיר השירים מתאר מצב שלישי שהוא למעשה מומצע בין ערנות לשינה, והוא מצב בו גלגל העין מסתובב ונגלל מעלה באופן שהאדם מפסיק לשבריר שניה לראות מה נעשה מולו פרונטלית, ורואה מציאות אחרת עליונה יותר ונסתרת יותר, מי שיושב מול האדם שגולל את עיניו רואה לשבריר שניה במקום את האישון של חברו, את לובן העין שלו. זהו המצב המתואר בפסוק המספר לנו כיצד פועלת ההנהגה העליונה, היכולת הזו לגלול את גלגל העין בעודינו ערים ולשבריר שניה להיות מסוגלים לראות מציאות אחרת נסתרת, מתארת את הנהגת העולמות, כאשר עיני האדם נמשלות ליונים הלובשות לבן על אפיקי מים, כי כאשר האדם מתסכל בעולם הזה, שהוא לפעמים טוב ולפעמים לא טוב, יש לו לפעמים רשמים שחורים כהים ממה שנעשה כאן, אך כאשר גלגל עיניו מסתובב והוא נכנס פנימה, הוא יכול לראות מציאות לבנה של אמונה על אפיקי מים, כלומר על נתיבי שפע, ולא רק זאת אלא גם רוחצות בחלב, והוא החלק היותר מעניין בפסוק, כי בחלב גימטריה מ"ב, מה מיוחד במספר מ"ב, מה הוא מסמל ומדוע עליו נשען כל פירוש הפסוק.
נתבונן בדברים, שמו הגדול במידת הרחמים נכתב הוי"ה, שם הוי"ה במילוי האות י' נכתב יוד הי ויו הי, סך הכל עשר אותיות, ועם ד' אותיות השם הפשוט הרי י"ד אותיות, ועם מילוי המלוי שהוא כ"ח אותיות הרי מ"ב אותיות, כגימטריה של מילת בחלב. נמצא כי כאשר כותב הפסוק רוחצות בחלב ,הכוונה היא כי כל הנהגת העולמות נובעת מתהליך של רחיצה בחלב, שהוא תהליך האמונה בשמו הפשוט ומלוי המלוי שלו הנרמז באותיות בחלב.
כלומר כל מה שאנו עדים לו, כל התהליך ההסטורי של האנושות גם אם לפעמים הוא נראה לנו לא לעניין אוו אפילו גרוע, הכל נובע מהנהגת העולם ברחמים גמורים הנובעת מהפסוק עֵינָיו, כְּיוֹנִים עַל-אֲפִיקֵי מָיִם; רֹחֲצוֹת, בֶּחָלָב. ואם להשיב על השאלה בה פתחנו מדוע לא מספיקים המים כגורם שפע, מדוע צריך לרחוץ בחלב, הרי שהמים נמשלים לזמן, ולפעמים יש זמנים טובים, ויש פחות, יש מצבים מאירים ויש פחות, יש ענין של דואליזים, בעוד שענין של רוחצות בחל שהוא מצב של שליטת הטוב המוחלט.
ברוך ה' לעולם אמן ואמן
