שלום לכולם,

דיוקן של הרמב"ם, קורדובה - קרת טובה, ספר"ד

דורש רבי משה דוד ואלי, הרמד"ו, תלמידו וחברו של רמח"ל את שם העיר קורדובה - קרת טובה, כאשר קריה היא מקום הישוב, וקרת-טובה הפכה בתהליך לשוני של הדמות הצלילים לקורדובה.

ברכה והצלחה לכל

שלום לכולם,

את הפסוק וידו אוחזת בעקב עשו המתאר את לידת תאומי רבקה ויצחק אנו מכירים מחומש בראשית, הפסוק והסמוכים לו מתארים לידת תאומים לא זהים, נשאלת השאלה האם הפעם מתאר הפסוק רק לידה פיזית של תאומים לא זהים בעולם הזה, או שפסוק זה הוא פריזמה שדרכו ניתן לראות את מעשה בראשית כולו, נתבונן בדברים.

א) אפשרות ראשונה: וידו גימטריה כ"ו שהוא גימטריה של שם הוי"ה, או ציור האות א' הנכתבת ו' כתובה באלכסון ושתי אותיות י' כתובות לצידה אחת לימין ולמעלה אחת לשמאלה ולמטה, ערך האות א' בציור שכזה הוא כ"ו, כי אות ו' ערכה שש ושתי אותיות י' ערכן עשרים, הרי עשרים ושש. נמצא כי מילת "וידו" היא שוות ערך לשם הוי"ה ברוך הוא, או אות א' המסמלת את אלופו של עולם, באופן זה נוכל לקרוא את הפסוק באופן הבא: "וידו" נבחן לשם הוי"ה, שהוא בעולם אצילות, ופירוש המילים אוחזת בעקב עשו, הוא כי עולם אצילות אוחז בעולמות בי"ע (בריאה, יצירה עשייה) שהם העולמות הנפרדים. כלומר האחדות הנרמזת במילת "וידו", אוחזת בפרוד, להצביע כי כל פרוד שאנו חשים בעולמות מקורו באחדות רוחנית אחת.

ב) אפשרות שנייה: וידו, הכוונה ויודו, כלומר האות י' של שם הוי"ה ברוך הוא, שהוא באצילות, אוחזת בשאר אותיות השם שהן הו"ה, שהן אותיות הנמשלות לעולם הזה, שהן עקב עשו.

ג) אפשרות שלישית: וידו, הכוונה וקוצו של יוד, הכוונה לספירת כתר, שהוא "אין", אוחז בעקב עשו שהוא "אני", כלומר ספירת כתר אוחזת בספירת מלכות.

ד) "עשו" גימטריה "שלום", (רש"י) לפיכך כאשר קוראים את הפסוק וידו אוחזת בעקב עשו, ומציבים במקום המילה עשו את המילה "שלום", הרי שאנו מקבלים את המשוואה הבאה, וידו אוחזת בעקב שלום, כלומר אם יחבר אות י' של עולם אצילות לכל עולמות בי"ע שהם העולמות הנפרדים, מתקיים בו הפסוק הנני נותן לו את בריתי שלום, כי לא ייתכן שלום ללא אות י' ברית קודש.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

שלום לכולם,

את מזחלות השלג אליהן רתומים איילי הצפון אנו מכירים מסיפורים שונים מארצות רחוקות. האיילים פותחים מידי שנה במסע ארוך בראשית חורף המביא אותם בבוא האביב אל מרחבי מרעה חדשים וירוקים. בעוד שאצל ישראל הפך האייל סמל לעקדה, לראש השנה וללידת הזמן, הרי שבקרב תרבויות רבות הפך האיל סמל לעוז ולשליטה. עם קום המדינה הפך האייל סמל לפיקוד צפון, וציור שלו ושל זוגתו ניתן למצוא היום על תוויות בקבוק הערק המקומי.

מה אם כן מסמל האייל, סמל לחורף קשה, להתגברות, לשליטה, לתנועה במקומות גבוהים ומסוכנים, לעדינות, לאצילות, לכוח? מדוע אייל הצפון הרתום למזחלת השלג מבטיח בשורה, מדוע הוא מככב במזמורי תהלים, ומדוע הוא רגיש כל כך?

ננסה להשיב על שאלות אלו מהיבט אחד, מהו איל ברוחניות? איל בגימטריה מא כלומר 41 ועם הכולל שהוא אחד הרי 42 או מ"ב. כעת שמו הגדול במידת הרחמים נכתב הוי"ה, שם הוי"ה במילוי יודין נכתב יוד הי ויו הי, שהן עשר אותיות, ועם ד' אותיות השם הפשוט הרי י"ד אותיות, ועם מילוי המלוי שהוא כ"ח אותיות הרי מ"ב אותיות, כגימטריה של איל עם הכולל.

הנה ההסבר:

ידו"ד (השם הפשוט)                                                             ד' אותיות

יוד הי ויו הי (השם הפשוט במלוי אותיות יוד)                          י' אותיות

יוד, ויו, דלת   הי, יוד   ויו, יוד, ויו    הי,  יוד ( מלוי המלוי)         כ"ח אותיות

וכעת לחשבון, ד' אותיות ועוד י' אותיות הרי י"ד אותיות, ועוד כ"ח אותיות של מילוי המילוי הרי מ"ב אותיות.

וכך כותב רמח"ל בספר אדיר במרום עמוד רכ"ו, אך המ"ב אותיות של הוי"ה היו כולם שם אחד בלי חילוק שמות כלל כי הוא התפשטות אחד. מתחיל שם הפשוט (הוי"ה) ומתפשט עד מילוי המילוי.

והיות שהאייל מקיים שווי צורה עם שם מ"ב, שהוא עצמו התפשטות של שם אחד פשוט, לכן היה צריך להעקד ולהקשר כדי להורות על התפשטות של שם אחד קדוש ללא פרוד.

נמצא כי כל איל שאנו רואים כאן בארץ או בארצות הצפון, הוא בטוי להתפשטות שם הוי"ה ברוך הוא בעולמות, לכן האיל הוא בעל חיים עדין ורגיש כל תנועה מסביבו גורמת לו להיות דרוך, כי הוא אחד וכל תנוה לידו או צליל מצביעה על ריבוי, לכן הוא זה אשר מוביל את מזחלת השלג, כי הוא מוביל אותה ברחמים, כפי שהשם מנהיג את עולמו ברחמים, ולכן הוא נע כל הזמן קדימה אל האינסוף ורק לשבריר שניה מסובב את ראשו לאחור, לעבר העולם הזה, ללמדנו שלא לשהות יותר ממה שצריך בעולם הזה, אלא כל הזמן לנוע לעבר העולם הבא, שהוא אחד ואינסופי.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

שלום לכולם,

פרשת וארא פותחת במילים, "וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל-מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהוָֹֽה", מי הוא אלקים, מדוע הוא מדבר עם משה, מדוע כאשר מדבר אלקים עם משה הוא אומר לו כי שמו האמיתי הוא הוי"ה, מה ההבדל בין שם אלקים לשם הוי"ה, למה לאלקים יש הרבה שמות, מדוע מספר האלקים למשה כי כאשר נגלה אל האבות הוא נראה להם "באל שדי", ולא באמצעות שמו הוי"ה, בו נודע למשה, נראה בשורות הבאות:

שם אלקים הוא שם המעיד על הגבלה, על מידה. כאשר מדבר אלקים אל משה ואומר לו "אני הוי"ה", הכוונה היא זו, אומנם הנני מדבר איתך באמצעות הכינוי שלי אלקים המציין הגבלה ותחום, אך שמי האמיתי הוא הוי"ה, כלומר באמת "אני הוא האינסוף".

ואף כי נראתי אל האבות הקדושים באמצעות הכינוי אל שדי, המעיד על התכליות והסופיות שלי, הרי שהכנוי שלי, אל שדי אינו אני. כלומר אל שדי הוא אחד ההבטים שלי, אך לא ההיבט המוחלט שלי, ההבט המוחלט שלי הוא הוי"ה, כלומר האינסוף.

והסוד הגדול שמספר הברוך הוא למשה, אומנם נודעתי אל האבות הקדושים באמצעות הכנוי התכליתי שלי אל שדי, שגימטריה שלו היא 345 שהיא אותה גימטריה של שמך משה, אך לא נודעתי להם מבחינת אינסופיותי שהוא השם. 

נמצא כי ב' אלמנטים הפוכים פועלים בשיחה זו, האחד הוא משה, הפועל הבעל תכלית שתפקידו הוא למשות את הנשמה האלוקית מיאור הזמן, והאלמנט ההפוך הוא השם שהוא הוי"ה ב"ה המקבל אליו את הנשמה הנמשת מיאור הזמן אל מרחבי האינסוף.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

שלום לכולם,

בפרוס עלינו חג הפסח הוא חג האביב אנו שמחים לשתף את קוראינו בהוצאה לאור של חוברת חדשה הכוללת מאמרים נבחרים לחג. שורשי חג הפסח עמוקים מיני ים החכמה, ובהגדה עצמה טמונים וחבויים סודות נפלאים לאין קץ ולאין תכלית שאת חלקם קבצנו במאמרים אלו.

כל שעליכם לעשות הוא ללחוץ על הקישור הזה ולקרוא את החוברת החדשה ישירות ממסך המחשב, הטלפון, או האייפד. תוכלו גם להדפיס אותה ולהעניק אותה כמתנה לחברים ובני משפחה, הכל אפשרי 🙂

אז פסח שמח לכולם

צוות על שלושה דברים

שלום לכולם,

במ"ה אדע כי אירשנה, בשם הפשוט במידת הרחמים

במחזה שקדם לברית בין הבתרים מתרחשת שיחה כאובה בין אברם להקב"ה, אברם פונה אל הקב"ה ואומר: הן לי לא נתת זרע, והנה בן ביתי יורש אותי (אליעזר) והקב"ה משיב ואומר, לֹא יִירָשְׁךָ זֶה:  כִּי-אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, הוּא יִירָשֶׁךָ. ומוציא אותו החוצה, כלומר מחוץ למחשבותיו (של אברם) ואומר הבט נא השמיימה, כלומר ראה את המציאות כפי שאני רואה אותה, התוכל לספור את הכוכבים, נשאלת השאלה מהי לספור? והתשובה היא לספור מלשון סף וסוף, כמו שאנו אומרים יישוב ספר, הוא הישוב הנמצא בקצה הארץ, לפני הגבול, ושואל הקב"ה לאברם, התוכל לספור אותם, כלומר התוכל לשים סוף, קץ גבול או קצבה להארת הכוכבים, כי כוכב אותיות כ"ו כב, שאותיות כ"ו הן גימטריה של שמו הגדול במידת הרחמים המתגלה בכ"ב אותיות האלף - בית, וזה מה ששואל הקב"ה לאברם, צא החוצה, מן החישובים הפרטיים שלך, והבט מלמעלה למטה, כפי שאני רואה את הדברים שאין להם סוף ואין להם תכלית, האם כאשר אתה רואה את מה שאני רואה, אתה יכול למנות לספור ולקצוב? כמובן שלא, כי לאורו יתברך אין סוף ואין תכלית, לכן אומר הקב"ה לאברם, כה יהיה זרעך, שגימטריה כה יהיה הוא נ"ה הרומז על ספירות נצח והוד, בהן מתבשל הזרע, והופך את טענת אברם על פיה, כי אברם אמר הן לי לא נתתה זרע, והפך האותיות והקדים הוד לנצח, כלומר הקדים קו שמאל לקו ימין, ומכך הקיש כי בן ביתו דמשק אליעזר יורש אותו, כלומר קו שמאל, והוכיח אותו הקב"ה על מחשבה זו ואמר: כה יהיה זרעך, כלומר זרעך יהיה כאשר תקדים ימין לשמאל נצח על הוד, יתבשל הזרע בתרין בעין ויהיה מוכשר לזווג ביסוד, ואברם האמין לדברי הב"ה ואמונת אברהם לדברי הב"ה נחשבה לו לצדקה.

אך כאשר רוצה הב"ה לתת תוקף להבטחת הזרע, הוא מיד קושר אותה להבטחת הארץ, כדי לייחד ז"א ונוקבא ואומר אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים--לָתֶת לְךָ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לְרִשְׁתָּהּ, כלומר אני הוי"ה (השם הגדול במידת הרחמים) הוצאתיך מאור כשדים, מאות ם סתומה שאינה מולדת, שהיא מקום המדבר לאות מ' פתוחה שהיא מולדת ומקום הישוב, וזה שאמר הקב"ה לאברם לרשתה, והבטיח לו אדנות על הארץ, כי גמטריה לרשתה 935, ואלף (1000) בסוד אות אלף פחות 935 גימטריה אדנ"י שהיא 65.

ובמקום זה ממש לכאורה עולה שאלת אברם על הבטחת הארץ "במה אדע כי אירשנה", כלומר נמצא כי אברם כביכול מבקש ערבות על ההבטחה, ומובא במדרש שעל שאלה נוזעת זו המטילה כביכול ספק בהבטחת הב"ה, נענשו ישראל בשעבוד מצרים. (פדר"א מח). אך תפיסה זו של שכר ועונש היא ילדותית בהקשר הזה, כאילו אברם הכעיס את הב"ה, כתלמיד שטועה בתלמוד תורה, והמלמד מכה אותו בסרגל על קצות אצבעותיו.

נשאלת השאלה למה כיוון אברם בשאלתו, או שמא היתה זו אמירה או ההגדה, נתבונן בדברים: שמו הגדול במידת הרחמים נכתב י' ה' ו' ה', כאשר כותבים את השם הפשוט במילוי האות אלף מתקבל השם הבא בן עשר אותיות יוד הא ואו הא, גימטריה של שם הוי"ה במילוי האות א' הוא 45 או שם מ"ה, נמצא כי כאשר שוחח אברם עם הקב"ה בנושא ירושת הארץ, לא פקפק בהבטחה כלל וכלל, אלא הודיעו אמיתת אמונתו בהבטחה, והוא זה שאמר במ"ה אדע כי אירשנה, כלומר יודע אני כי ארש את הארץ בשם מ"ה, שהוא השם הגדול והפשוט במידת הרחמים.

ולכן הודיעו מיד הקב"ה אמיתת אמנותו בפירוש ולפרטי פרטים: " יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה. וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל-אֲבֹתֶיךָ, בְּשָׁלוֹם: תִּקָּבֵר, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. דוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה:  כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲוֺן הָאֱמֹרִי, עַד-הֵנָּה.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

חג חירות שמח לכולם