אודות א.קליין

אתי קליין היא בעלת תואר בוגר בחוגים למדעי המדינה והסטוריה כללית, מלמדת עברית לתלמידים מרחבי העולם וכותבת מאמרים בנושא פנימיות התורה.

עדכונים

שלום לכולם,

חשבתי לכתוב אליכם ולעדכן אתכם בשינויים האחרונים שנעשו בבלוג.

ראשית הקמנו חוג לקריאת פרשת השבוע. החוג מתקיים בימי חמישי בערב בין השעות 20:00 - 21:00 בחדר הוירטואלי שלנו. את הקישור לחדר תוכלו לקבל מספר דקות לפני תחילת המפגש במייל או בפייס בוק, כאשר התקשורת ביננו תתנהל באמצעות תוכנת שמע.

(יש אפשרות לפתוח קבוצות נוספות).

שנית, התברר היום בערב, כי פוסטים של החודשים האחרונים לא הגיעו לידי הקוראים בשל תקלה במערכת הדיוור, אתכם הסליחה, הנה קישור לבלוג בו תוכלו לקרוא ולעיין ברשימות האחרונות. כמובן שאשמח לשמוע מכם אלו נושאים מעניינים אתכם ועל אילו נושאים תרצו להרחיב בבלוג.

(יש אפשרות להקים קבוצת לימוד לפי נושאים, אנא ציינו מה הם הנושאים המעניינים אתכם).

לבלוג "על שלושה דברים" יש דף פייסבוק וקבוצת פייסבוק שאליהם תוכלו להצטרף, וערוץ YouTube בו תוכלו לצפות.

אנו מאחלים לכם קריאה נעימה וצפייה מהנה.

כל טוב

אשמח להיות בקשר,

אתי קליין

 

מה בין יונה הנרדם בירכתי הספינה ומעשה המנורה

שלום לכולם,

יונה במעי הדגה, תנ"ך קניקוט 1476

מה ההפרש שבין יונה הנרדם בירכתי הספינה הבאה תרשישה ומעשה המנורה? נתבונן בדברים: נרדם אותיות "נר", "דם". ומנורה אותיות "מה", "נר".

"נר" היא תבה המשותפת למילה "נרדם", ולמילה "מנרה". והצד השונה בשתי המילים הוא "דם" במילה נרדם, ומ"ה במילה "מנרה".

"נר" גימטריה 250 או הכולל של ג' צרופים: "הויה אדני", (91) "הויה אלהים" (112), ו"הויה אהיה". כאשר נרדם אדם ופורחת ממנו האות א' נשארות אותיות "דם" בגופו המנומנם ואז שלושת הצרופים נשארים תלוים דוממים, בבחינת כח, אך אינם מאירים בפועל. אך כאשר אדם מקיץ משנתו ומאירה מנורת פניו את פנימיותו בשבעת קניה שהם ב' אוזניים ב' עיניים, ב' נחיריים ופה, אז ניתן לומר כי "וזה מעשה המנרה", אותיות מ"ה שבשם "מנרה" מאירות את שלושת הצרופים שהם בגימטריה "נר".

גם שם מ"ה בגימטריה אד"ם, כלומר המצאות ה"אחד", הכולל הקושר והאוגד את הכל הוא אשר מבדיל בין ה"נרדם" למעשה המנרה. (כי ד"ם גימטריה 44 ומ"ה גימטריה 45, וההפרש בניהם הוא אחד) לכן כאשר קורא רב החובל אל יונה, "מה לך נרדם", הוא אינו שואל שאלה אלא קובע עובדה: "מ"ה לך, נרדם", כלומר לך ידוע שם מ"ה שהוא שם הוי"ה במילוי אלפין, אז כיצד נרדמת, והיות וידוע לך שם מ"ה, לך קרא לאלוהיך, כי רק אתה יכול להאיר לנו. נמצא כי דווקא רב החובל, שהוא אלוף הקשרים, החבלים והקשירות, מזכיר ליונה את משמעותה הכוללת המאחדת והמאגדת של האות א'.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

 

פרשת השבוע בחדר הוירטואלי שלנו

שלום לכולם,

הנכם מוזמנים לקרוא את פרשת השבוע, פרשת "בהעלותך" הערב בשעה 20:00 בחדר הוירטואלי שלנו (אליו תקושרו באמצעות לינק מספר דקות לפני השעה היעודה) כל טוב ויום נפלא 🙂 השארו מכוונים, להתראות 🙂

הנכם מוזמנים ליצור קשר דרך כתיבת הודעה בתיבה למרגלות הרשימה.

כל טוב ושבת שלום

מהו שאמר הכתוב "אתי מלבנון כלה"?

שלום לכולם,

מתוך מחזור וורמס 1271 ויקיפדיה

מהו שאמר הכתוב (שיר השירים ד' ח') "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה"? הנה כלה הוא כנוי לנשמת האדם, שהיא חלק אלוה ממעל. והיות והנשמה אינה רוצה לעזוב את משכנה העליון ולרדת ולהתגורר בארץ, מאחר ששם שמחכה לה שם חשכה גדולה. אומר לה הקב"ה "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה", את אינך יורדת לבד לארץ, אלא את באה ביחד אתי, כלומר כל מה שעובר עליך בארץ עובר גם עלי, היות שאני ערב לשלמותך.

כעת הבטוי "לבנון" סובב על הרגשת האור שיש לנשמה בהיותה באחדות עם הקב"ה, כי האור הוא לבן. גם מילת לבנון היא צרוף של שתי תיבות "לב" ו"נון", כאשר נון רומז לחמישים שעירי בינה. ולבנון במהלך זה של פירוש רומז ללב שיש לו חמישים שערי בינה. לפי פירוש זה הנשמה צריכה לעזוב מקום שיש בו הבנה עמוקה ואחדות של חמישים שערים, ולהגיע לארץ בה היא חוה ניתוק, פירוד וחוסר הבנה משווע.

המעניין הוא צרוף האותיות הנוצר מראשי תיבות ומסופי תיבות של שלוש המילים הללו: ראשי תיבות של המילים א'תי מ'לבנון כ'לה הוא א', מ', כ' וסופי תיבות שלו הוא י', נ', ה' וביחד שש אותיות אלו יוצרות את הצרוף, "אנכי מה'" שהיא למעשה הידיעה הקבועה והברורה של הנשמה שהיא חלק אלוה ממעל, "אנכי מה'", והוא חתום בראשי תיבות ובסופי תיבות של המילים "אתי מלבנון כלה" בחותם כפול הוא חותמו של הקב"ה שהוא אמת. והוא גם הדיבר הראשון בעשרת הדברות "אנכי ה' אלוהיך".

המילה "אתי" הפותחת את הפסוק "אתי מלבנון כלה", מתוך "מחזור האבירים" 1320

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

על ההפרש שבין רעה לעדר

שלום לכולם,

מה ההפרש שבין רעה לעדר, מדוע צריך עדר לרעה, ומה משמעות הבטוי כבקרת רעה עדרו שאנו אומרים בפיוט ראש השנה הלקוח מספר יחזקאל?

הנה רעה גימטריה 275, וגימטריה של המילה עדר 274, נמצא כי ההפרש שבין רעה לעדר הוא אחד. גם נמצא כי עדר נצרך לרעה, כמו שגוף צריך לראש. כי לגוף אברים רבים, בשעה שהראש הוא אחד, הוא המקור והשורש.

זאת ועוד הפיוט לראש השנה מכיל פסוק מספר יחזקאל (לד יב) האומר: "כְּבַקָּרַת רֹעֶה עֶדְרוֹ בְּיוֹם הֱיוֹתוֹ בְתוֹךְ צֹאנוֹ נִפְרָשׁוֹת כֵּן אֲבַקֵּר אֶת צֹאנִי וְהִצַּלְתִּי אֶתְהֶם מִכָּל הַמְּקוֹמֹת אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁם בְּיוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל." ופירושו כמו שרעה מבקר, כלומר, מונה וסופר את ראשי צאנו לדעת אם חסרו לעת שובם מן המרעה, כך פועל ה' הוא מונה וסופר לראות מי חסר, כלומר מי פרש, כדי להשיבו אליו ביום "ענן וערפל".

כעת בקשר לביטוי "ענן וערפל", אפשר לומר כי יום ענן וערפל הוא משל ליום בו אין ראות טובה ולא ניתן לראות בו אופק בהיר או מהלך נכון וישר של דרך, וזהו פירוש נכון וטוב, אך גם ניתן לראות בבטוי "ענן ןערפל" שהוא גימטריה של המספר 556, קוד למילה "תקון" שגימטריה שלה הוא 556.

כלומר גם ביום(במצב) שה' פועל "תקון" בעולם שמבחינת הנבראים הוא הוא יום "ענן וערפל" שהנבראים אינם רואים מה נכון ומה אמת, עדיין כל פעולתו היא להציל אותם ולהשיבם אל האחד.

לכן מושר פסוק זה כפיוט לראש השנה, היות שתוכנו מהווה מראה להתהליך המתרחש בראש השנה, בו הראש, כלומר השורש, או המקור (הקב"ה) בוחן מבקר מונה וסופר את הנבראים, הימים והחודשים של השנה הקרבה, כדי לפעול בהם "תקון" ולהחזירם לשורשם, בחינת סוף מעשה במחשבה תחילה.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן