שלום וברכה לכולם,
יש המייחסים את בית הספר מקוה ישראל, למייסדו קרל נטר והוא נכון.
מקוה ישראל מושיעו בעת צרה, תמונה אבישי טייכר
אך מקור השם "מקוה ישראל", הוא בפסוק (ירמיה יד, ח) מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה, לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ, וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן. מהו מקוה ישראל המדובר, מדוע הוא מושיעו בעת צרה, מה הקשר שבין מקוה ישראל לתחושת הגרות והנכור שאדם מרגיש בארץ, ומדוע תחושה זו מובילה אותו לסיפת הפסוק וכאורח נטה ללון, שהוא גם שמו של ספר שכתב ש"י עגנון, בו הוא מתאר את גוויעתה רוחנית של יהדות מזרח אירופה רגע אחד לפני השתלחות מידת הדין בה.
כדי להשיב על שאלות אלו, עלינו להסביר מספר מושגים, מהו קו, מהו רשימו, מה היחסים בניהם, מהו מקוה, מהו מקוה ישראל וכו' וכו'.
הנה כתוב בעץ חיים כי טרם שנברא העולם היה אורו ממלא את המציאות, כלומר האינסוף ברוך הוא היה מתפשט לאין סוף ולאין תכלית, אך מיד כאשר עלה ברצונו הפשוט, לברוא את העולמות ולהאציל את הנאצלים... הנה אז צמצם את עצמו אין סוף בנקודה האמצעית, כלומר הבורא יתברך שמו, הפסיק את הבלתי תכליתי, ומתוקף פעולה זו נהיה תכליתי וצמצם עצמולנקודה האמצעית, כלומר הסיג את את כוח ההתפשטות שלו, הסגת והגבלת כוח ההתפשטות מכונה בשם צמצום, למה הדבר דומה, לאדם שנמצא בבית ויוצא ממנו, אך שלושה חפצים שלו נשארו בבית, ספר, מחברת ועט. וכעת, כאשר ילדיו באים הביתה, הם רואים את הספר, המחברת והעט, הם יודעים שאבא היה פה, כלומר יש להם "רושם", כלומר, חפציו של האבא יוצרים בילדים רושם שאבא היה כאן.
רישומו של האור שהיה והסתלק הותיר חלל פנוי ממנו, וכדי לתת קיום לחלל שלח האינסוף ברוך הוא קו אחד שיזין אותו ויקיימו תדיר. למה הדבר דומה, ליו-יו, זורקים את היו-יו מאתנו והלאה ומושכים אותו אלינו באמצעות הקו, או החוט המחבר אותו אלינו.
יו יו
זהו היחס בין הקו לרשימו, רשימו גימריה 556, קו גימטרי 106, וההפרש שבין הרשימו לקו הוא 450, שהוא י' פעמים שם מ"ה. שם מ"ה הוא שם הוי"ה במילוי אלפין, יוד הא ואו הא, ועשר פעמים שם מ"ה, כלומר עשר פעמים שם הוי"ה במילוי אלפין הוא ההפרש שבין רשימו לקו.
ונחזור לענין, מהו מקור האחדות של ישראל, הנקרא בשם מקוה ישראל, מלשון יקוו המים אל מקום אחד? אומר לנו הנביא, מקור האחדות של ישראל הוא אור הק"ו. כלומר, כאשר ישראל רוצה להיות אחד, בחינת לי-ראש (אותיות ישראל) עליו למתוח קו, שעניינו גילוי שם מ"ה בעולמות שהוא גימטריה אד"ם, בסוד שאמר רשב"י אתם קרויים אדם, ואין אומות העולם קרווים אד"ם.
אתנחתא קלה 🙂
בסרטון שלפנינו רואים את מר קו, מר קו נזקק לעזרת המאייר שיאייר ויצייר לו עולם שיוכל להתקיים בו. מר קו, הוא שמו העברי, באיטלקית הוא נקרא לינוס. לינוס הוא קו דק, כעין חוט הפלך.
ונמשיך, מקוה ישראל מושיעו בעת צרה, כי כאשר אדם בעת צרה, עליו להוסיף אות ו' ,הוא אור הקו, לצרה ואז הוא מקבל צורה, כי כאשר מאיר אור הקו לצרה, בסוד אות ו', הוא מיחס את ה"צרה", לנותן הצורה, ובכך מתבטלת הצרה לנותן הצורה, כנר בפני אבוקה.
כאשר אדם גר בארץ, כלומר זר למנהגי המקום, כי ג"ר גימטריה 203 ועם חיבור הארת הקו אליו בסוד שם בן ד', הרי שהופך מג"ר, לאו"ר, כי הכלי שהוא בסוד ג"ר בארץ, בטל באמצעות אור הקו, שם בן ד' אותיות, לאו"ר, כנר בפני אבוקה. כי ג"ר גימטרי 203 ועוד ד' אותיות, הרי 207 גימטרי אור.
ארח הוא בא והולך, אינו גורם קבוע, לון גימטרי שם אלקים, הגוף שהוא אורח בא והולך הוא נוטה ללון, גם לשון תלונה, וגם לשון שינה, הגוף הוא אורח, והנטיה הטבעית שלו הוא שם אלקים שעניינו דין, לכן הוא נוטה ללון, לישון, להתלונן, להצר, וכל זאת למה, כי אין לו את אור הקו, הוא שם הוי"ה במידת הרחמים.
מה שמביא אותנו לספרו של עגנון "אורח נטה ללון" המתאר את צרת יהדות מזרח אירופה בעלות עמוד השחר מעל מלחמת העולם הראשונה, כגוף ללא נשמה, כאנשים ללא צורה, שלא מאיר בהם אור הקו, שהוא שמו הגדול והטוב במידת הרחמים.
אורח נטה ללון
