שלום וברכה לכולם,

אז ירננו כל -עצי-יער לפני ה'

מהו פירוש הביטוי חצות לילה, מה שורשו הרוחני, מדוע דווקא בחצות הלילה נכנס הקב"ה בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים, מדוע לא לפני כן, מהו גן עדן ברוחניות, ומדוע כל האילנות משבחים לפניו, מהו שורשם של עצי היער, במה הם נבדלים מהאילנות, ומדוע הם מרננים לפני ה', כל זאת ועוד בזהר פרשת לך-לך מאמר על מה קאים עלמא, על מה עומד העולם.

נקרא לשון הזהר הקדוש פרשת לך לך אות ה) ת"ח בשעתא דאתער פלגות ליליא, וקב"ה עאל לגנתא דעדן, לאשתעשעא עם צדיקיא. כלהו אילנין דבגנתא דעדן, מזמרן ומשבחן קמיה. דכתיב  אז ירננו עצי היער מלפני ה' וגו'.

ונקרא תרגום הזהר שכתב בעל הסולם אות ה) ת"ח בשעתא דאתער וכו': בוא וראה בשעה שנתעוררת חצות לילה, והקב"ה נכנס בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים כל האילנות שבגן עדן מזמרים ומשבחים לפניו, שנאמר אז ירננו כל עצי יער מלפני ה' כי בא וגו' (תהלים צו).

כעת ננסה למשוך קווים מנחים מפירוש הסולם שכתב הרבי יהודה לייב אשלג זצוק"ל.

כאשר האדם מקבל לעצמו בלבד ומתנתק מהמאציל, קבלה שכזו מורגשת אצל הנברא כלילה וחשכה. מדוע? הבורא רוצה להשפיע, והנברא רק לקבל, נמצא כאשר האדם מקבל לעצמו בלבד, חל ניתוק בין הנותן למקבל בשל היפוך הצורה. היות שעם תכונת הקבלה העצמית אין מה לעשות והיא מביאה חורבן בלבד, הוחל עליה תיקון המכונה בשם "מנעולא", מה פירוש התיקון הנ"ל, סוגרים ונועלים את התכונה
הזאת, ואז היא אינה יכולה להזיק. למשל, ילדים אוהבים לאכול ממתקים, אך אם ניתן להם אך ורק ממתקים במקום אוכל מזין, הדבר יביא לקריסת מערכות אצלם, מה עושים אם כן? מגישים לילדים אוכל מזין ורק לאחר הארוחה מציעים להם קינוח מתוק, היות שאנו לא מאכילים אותם ממתקים מבוקר עד ערב, זה נחשב לממתק כאילו "נועלים" אותו אחרי סורג ובריח, כי באופן זה שהוא "נעול", הוא לא יכול לגרום נזק לילדים. זו מהותה של תכונת הקבלה לעצמו בלבד, אם לא נגביל אותה, היא תביא הרס וחורבן, לכן בכל העולם יש מערכות חוקים המגבילות את האדם, לטובתו.

לפי דברי הזהר הקדוש, היות שבמחצית הראשונה של הלילה שולטת מידת הדין, שענינה לקבל לעצמו בלבד, הכין המאציל ברוך הוא תיקון המכונה בשם "מנעולא", שעניינו נעילת התכונה הזאת, כי ברגע שהתכונה הזאת ננעלת, היא אינה יכולה להאיר לאדם, ואינה יכולה לגרום לו נזק. זמן תיקון "המנעולא" קצוב, תיקון המנעולא חל בחלק הראשון של הלילה, עד חצות. בחצות הלילה הכין המאציל ברוך הוא תיקון המכונה בשם "מפתחא" שעניינו, מיתוק מידת הדין במידת הרחמים. נסביר את הדברים, מידת הדין עניינה קו שמאל, קו שמאל מנותק מהמאציל, מטעם היפוך התכונה, המאציל רוצה לתת, הנברא רוצה לקבל, במאציל אין תכונת קבלה, לכן כל אימת שמתרחשת קבלה עצמית, הנברא מתנתק מן המאציל, וזה לא טוב, לכן כדי לתקן את תחושת הניתוק שחווה הנברא בזמן קבלה עצמית, הכין המאציל תיקון הנקרא בשם "מפתחא", בו עולה כביכול מידת הדין, הנמשכת מקו שמאל, אל מידת הרחמים הנמשכת מקו אמצעי ומתמתקת בה, תיקון זה מכונה בספרי קבלה בשם "עליית המלכות לבינה", או "מפתחא", ענינו של תיקון זה הוא כשמו, "פותחים" לנברא את היכולת לקבל, באותו שיעור שהוא יכול להשפיע נ"ר לאלקים ואדם, לא פחות ולא יותר. באופן זה מקבל הנברא מאת הבורא, בצורה שלא פוגעת בקשר שבניהם.

תיקון זה המכונה בשם "מפתחא" חל בחצות הלילה, אז נכנס לפי דברי הזהר הקדוש, הקב"ה בגן עדן, מדוע דווקא אז ולא לפני כן, כי הקב"ה הוא קו אמצעי, שהוא רחמים ושלום, והוא לא יכול להכנס למקום מסוים בנפש האדם, אם קודם לכן, לא הוחל בו תיקון של קו אמצעי, מטעם חוק שווי הצורה, מה הוא
רחום אף אתה רחום וכו', כאשר הוחל בנפש האדם התיקון של קו האמצעי המכונה בשם "חצות הלילה", אז נחשב לאדם שהקב"ה נכנס לגן עדן, משום השתוות הצורה, האדם שווה לבורא בתכונה של הרצון להשפיע.

ומהו מקום המפגש בנפש האדם המכונה בשם גן עדן? שוב, מקום של שווי צורה. בלשון הספירות עדן, היא בינה שחזרה להיות חכמה, גן, הוא כינוי לספירת מלכות, וגן עדן עניינו, מלכות הממותקת בתכונת הבינה, השבה להיות חכמה.

ומדוע מרננים עצי יער מלפני ה', ככתוב "אָז יְרַנְּנוּ, כָּל-עֲצֵי-יָעַר.לִפְנֵי יְהוָה, כִּי בָא--כִּי בָא, לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ", כי עצי היער הם אילנות סרק, שמטבעם אינם עושים פירות, כמו ספירות הנוקבא כאשר היא בלבדה, ללא משפיע. אך לאחר שמאיר הקב"ה בגן עדן בקו אמצעי, שהוא רחמים ושלום, ע"י השתעשעו עם הצדיקים, אז אפילו עצי יער שהם אילנות סרק שאינם עושים פירות מבחינת עצמם, עושים פירות, מטעם שהאיר בהם הקב"ה, המשתעשע עם הצדיקים. וזה ענין רננה, עשית פירות שלא מדרך הטבע, אלא מהארת תיקון קו האמצעי.

כל טוב לכולם הצלחה וברכה

.....

הארות ללומדים: תיקון "המנעולא", נמשך מצמצום א', עניינו סור מרע, מיקומו, מקום המדבר. תיקון "המפתחא" נמשך מצמצום ב', עניינו עשה טוב, מיקומו, מקום הישוב.

שלום וברכה לכולם,

פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, תמונה Juan Felipe Rubio

זהר פנחס אות יא) ת"ח, מאן דמקנא לשמא קדישא דקב"ה, דאפילו לא יזכי לגדולה, ולא אתחזי לה, רווח לה ונטיל לה. פנחס לא אתחזי ליה בההוא זמנא, ובגין דקנא לשמא דמאריה, רווח לכלא, וסליק לכלא, ואתתקן ביה כלא וזכה לאשתמשא בכהונה עלאה. מההיא שעתא, פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, דאשלים לתרין דרגין, בגין דקנא לשמא דמאריה, דאתתקן מה דאתעקם.

באור הסולם אות יא) ת"ח מאן דמקנא וכו': בוא וראה מי שמקנא לשם הקדוש של הקב"ה, אפילו שאינו צריך לזכות לגדולה, ואינו ראוי לה, הוא מרויח אותה ולוקח אותה. פנחס לא היה ראוי לכהונה בעת ההיא, אלא משום שקנא לשם של אדונו, הרויח הכל, ועלה לכל, ונתתקן בו הכל, וזכה להשתמש בכהונה עליונה. מאותה שעה, פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, שכתוב ב"פ בן, משום שהשלים לב' מדרגות, דהיינו שתקן את עצמו וגם תקן נשמתם של נדב ואביהוא שנתגלגלו בו. שהם בני אהרן, וע"כ כתוב, בן אלעזר, בן אהרן. שהוא משום שקנא לשם של אדונו, שנתתקן מה שנתעקם. כי הוא תקן את עצמו, וגם בחינות הנשמות של נדב ואביהוא שהיו מגולגלים בו.

הרחבת הדברים: בוא וראה אומר רבי שמעון, מי שמקנא לשם הקדוש של הקב"ה, הנקרא הוי"ה, שהוא שמו במידת הרחמים, אפילו שאינו צריך לזכות לגדולה, ואינו ראוי לה, הוא מרוויח אותה ולוקח אותה. נסביר את דברי רבי שמעון, ספירת יסוד מכונה בשם יוסף, יוסף גימטריה קנ"ו 156, הגימטריה של המילה קנאה, היא 156 או קנ"ו, כלומר לשם יוס"ף, ולשם קנא"ה ערכים שווים, נמצא כי שמקנא לשם שמים, שהוא הוי"ה, אוחז בספירת היסוד, או בשם יוסף, ומי שאוחז בשם יוסף, או בספירת יסוד מחזיק את כל בנין הקדושה, ולזאת מתכוון רבי שמעון, שפנחס לא היה ראוי לכהונה בת ההיא, אלא משום שקנא לשם אדונו, הרויח הכל, כל בנין הקדושה, ועלה לכל וננתקן בו הכל, וזכה להשתמש בכהונה
עליונה. כי כל בנין הקדושה עומד על ספירת יסוד, על המשפיע, שהוא קו אמצעי הנקרא שלו"ם.

מאותה שעה, אומר רבי שמעון, נקרא פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, וזכה להקרא ב' פעמים בן, משום שהשלים לב' מדרגות, דהיינו שתקן את עצמו וגם תקן נשמתם של נדב ואביהוא שנתגלגלו בו שהם בני אהרן, וע"כ כתוב בן אלעזר, שרומז שתקן עצמו, ו-בן אהרן, שתקן את ב' בני אהרן נדב ואביהוא.

שהוא משום שקנא לשם של אדונו, שנתתקן מה שנתעקם. נסביר את הדברים, לכל תכונה בעולם יש תפקיד. קנאה הבאה מאהבה, כמו זו שהראה פנחס, קנאה שהיא תולדה של אהבת ה' יתברך, שעניינה הוא שלא יכול להיות שום דבר אחר חוץ ממנו בקדושה, היא קנאה לשם שמים, ותכונה זו אופיה הוא יושר, והיא מסוגלת לישר כל עקמומיות, תכונה זו נובעת מהשם ישראל, שפרושו ישר-אל, והוא קו
אמצעי.

זאת ועוד, שם הוי"ה במילוי ההין נכתב יוד,הה,וו, הה, והוא גימטריה ב"ן או 52, כאשר כותבת התורה פנחס ב"ן אלעזר, היא רומזת שתקן את בחינת הנוקבא שלו, שהיא אות ה' תתאה משם הויה, וכאשר כותבת התורה ב"ן אהרן הכהן, היא רומזת כי תקן אות ה' תתאה, בה חטאו נדב ואביהוא, בהקריבם אש זרה לפני ה'. וכאשר מחברים את ב' אותיות ה' מקבלים אות י' ברית קודש, בה זכה פנחס, אשר
בו נאמר הנני נותן לו את בריתי שלום.

כל טוב לכולם, הצלחה וברכה

שלום וברכה לכולם,

הנני נותן לו את בריתי שלום

מהו סוד השם פינחס, ומדוע דווקא הוא מסוגל לתקן את חטאם של נדב ואביהוא מספר זהר פרשת אחרי, נקרא את הדברים:

שלום וברכה לכולם,

בחלום הסולם נאמר מה נורא המקום הזה, נורא אותיות אורן, המקום אשר נחלם החלום הוא העיר לוז, והוא רומז על עצם הלוז, אשר ממנה יבנה הגוף בתחיית המתים, עצם זו נקראת בשם בתואל רמאה, היות שהיא מרמה את האדם ומכחשת את יום המיתה שלו

מי הוא בתואל בתואל בנפש האדם פנימה, ומדוע הוא נבחן לרמאי, על שאלה זו ננסה להשיב תוך כדי עיון בזהר פרשת תולדות אות נ: הנה דברי הזהר הקדוש ובאור הסולם של רבי יהודה לייב אשלג זצוק"ל

שלום וברכה לכולם,

סב דמה-לך דודי לצבי, או לעופר האיילים--על-הרי בתר

פעמים רבות אנו לומדים מהתבוננות. מה לומד האר"י הקדוש מהתבוננות בצבי, או בעופר האיילים, ולאיזו מסקנה הוא מגיע מהתבוננות זו אנו לומדים מהפסוק, "סוב ודמה לך דודי לצבי או לעופר האילים" (שיר השירים ב' י"ז), עליו אומר האר"י כי צריך (האדם בעולם הזה) ש(יהיה) דומה לצבי, שהוא רץ במהירות (לפנים), ולפעמים ראשו לאחור, כך (צריך) האדם (להיות) בענייני העולם הזה, צריך שלא יעכב עצמו, רק שיהיה רץ לעולם הבא, ולפעמים יסוב ראשו לענייני העולם הזה, אבל יהיה מעט.

כתבי האר"י, ספר הליקוטים, סדר שיר השירים אות כד

כל טוב לכולם, הצלחה וברכה בהתבוננות

שלום וברכה לכולם,

תמונה PROMaarten Takens

לאחר שאנו רוכשים כלים חדשים, ולפני שאנו משתמשים בהם, מצווה אותנו ההלכה לטבול את אותם כלים במים שלוש פעמים. מהו השורש הרוחני להלכה זו?

כשמו של בלוג זה, "על שלושה דברים", כל דבר חייב לכלול שלושה יסודות על מנת שיתקיים. בחומש בראשית (פרק לו) מסופר על מלכי אדום שמתו, סיבת מיתתם שלא נשאו אישה, כמובן שאין התורה מדברת כלל על נושאים גשמיים כלל, אלא על עניינים רוחנים, וכך מוסיפה התורה ואומרת באותו פרק פסוק לט "וַיָּמָת, בַּעַל חָנָן בֶּן-עַכְבּוֹר, וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַר, וְשֵׁם עִירוֹ פָּעוּ; וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת-מַטְרֵד, בַּת מֵי זָהָב".

ברשימת המלכים המופיעה בפרק לו פס' לא-לט מופיעה רשימה של מלכי אדום, כל השבעה מתים, חוץ מן המלך השמיני ששמו הדר, ושם אשתו מהיטבאל. מדוע מתים כל שבעת מלכי אדום?

כדי לפשט את הכתוב בתורה נאמר כי מלכי אדום [או הצבע האדום] מסמלים את הדין, והרי אין העולם יכול להתקיים במידת הדין בלבד לכן מתו שבעת המלכים. מה שאם כן המלך השמיני, הדר, נישא למהיטבאל היא מדת החסד. כך נתכללה מידת הדין (הדר) במידת החסד (מהיטבאל) ונתקיים העולם במידת הרחמים.

על שלושה דברים פירושו על שלושה יסודות ח'סד ד'ין ר'חמים ראשי תיבות חדר. כאן המקום לשאול מה הקשר בין טבילת כלים ג' פעמים למידות החסד הדין והרחמים?

כפי שקב"ה מעמיד את העולם על שלושה דברים [שלושה קווים] על התורה (קו ימין), על העבודה שבלב, התפילה (קו שמאל), ועל גמילות חסדים (קו האמצע), כך גם צריכה להמשך הנהגתנו שתהיה כלולה משלושה קווים, או שלוש מידות, ואת הכלים אנו טובלים ג' פעמים כדי לקשר ענף גשמי לשורש רוחני: הטבילה הא' היא לחבר לשורש החסד, הטבילה הב' היא לחבר לשורש הדין, וטבילה הג' היא לחבר לשורש הרחמים.

כל טוב והצלחה במעשה ידיכם.