וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן
בס"ד וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן ריח הוא מלשון ראיה הך, (ע"ע בי"ע) ותבינהו מסו"ה "ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה", הרי מפורש ששורש הנפש ה"ס הריח, שכן נקרא השפע הסוב המקובל לתוך אפו של האדם, והחשוב שבסימנים המעלים…
בס"ד וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן ריח הוא מלשון ראיה הך, (ע"ע בי"ע) ותבינהו מסו"ה "ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה", הרי מפורש ששורש הנפש ה"ס הריח, שכן נקרא השפע הסוב המקובל לתוך אפו של האדם, והחשוב שבסימנים המעלים…