הַחֹרֶף שֶׁלָּנוּ מֵעוֹלָם לֹא עָזַבנִתְעַטֵּף הוּא בְּשֶׁקֶט בִּגְלִימַת הַשֶּׁנְהָברַק אֲוִיר מְשֻׁנָּן בִּתְכֵלֶת צְבָאָיוהוֹדִיעַ לַכֹּל: "הִנְּךָ נֶאֱהָב"

וְקִבּוּץ אֲנָשִׁים יִקָּרֵא עִירוְהֵעָדְרָם מִדְבָּרוּשְׂפָתָם תִּקְרָא תּוֹדָעָההִיא לְשׁוֹן עֵדֶן מֵעֵבֶר נָהָר

אָמַר הַמַּהֲדִיר כְּשֶׁתַּקִּיף קַיִץ תִּלְמַד שָׁנָהתִּטְעַם וְתִדְרֹשׁ בִּיפִי הָעוֹנָה וְאוֹר מְשׁוּבָה יִשְׂמַח וְיָהִיןכִּי נֶחְלְפָה לָהּ שָׁנָהוְאֹפֶק מַמְתִּין

יָשַׁבְתִּי עִם הַלַּיְלָה וְהוּא הָיָה אָרֹךְ תַּרְבּוּיוֹת רַבּוֹת שָׁקְעוּ בַּיָּם וְרַבּוֹת עָלוּ מִמֶּנּוּ מִינֵי וּבֵי וְאֶל זָר אֶחָד רַהַב שְׁמוֹ  מָחָה דִּמְעָה גֵּאָה מֵעֵינוֹ  דִּמְעָה שֶׁהִפְרִידָה אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם וְיָרֵחַ עָמַד אֵצֶל הַנּוּל וְהֵאִיר אֶת אוֹרוֹ הַקָּלוּשׁ אֶל הָאוֹרְגִים בַּלָּאט…

וְהָיָה הַתַּפּוּחַ קֵדָר וְקוֹצִים שָׁאֲלוּ חַיִץ וּמֵאֵפֶר נִבָּט לוֹ חָצַב כִּי עָבַר גַּם נֶחֱצָה לוֹ הַקַּיִץ  

עַל אֲשֶׁר שָׁכְנָה בּוֹ עַצֶּבֶת לֹא הִבִּיט בָּהּ הוּא כְּלָל וְעִקָּר רַק הַבֹּקֶר בְּעַיִן שֶׁל תְּכֵלֶת וּכְהֶרֶף נִרְאָה הַמָּחָר