על שלושה דברים

שבת

כוונת השיר "מי האיש" שאנו שרים בערב שבת

למה התכוון בעל התהלים במזמור לד פסוקים י”ג – ט”ו, כאשר כתב “מִי-הָאִישׁ, הֶחָפֵץ חַיִּים; אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב. נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע; וּשְׂפָתֶיךָ, מִדַּבֵּר מִרְמָה. סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב; בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ”. התבוננות בפסוק מראה כי הוא נשתלשל מעץ החיים, וכל ביטוי בו נמשך מספירה…

10 ביולי 2013


שבת

ששה מיתרים קרועים מחפשים שבת - שיר סיום

נעמי שמר שנולדה וגדלה על שפת ים כנרת, כתבה והלחינה במהלך חייה שירים רבים בעברית, וגם תרגמה לעברית עשרות שירים משפות שונות שאהבה נפשה. הלבוש העברי שתיקנה נעמי לאותם שירים מעבור הארץ היה כה שלם, ומי מעין שלה פעפעו ונבעו…

27 במאי 2013


משלי

שְׁלֹשָׁה הֵמָּה, נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי; וארבע (וְאַרְבָּעָה), לֹא יְדַעְתִּים

אנו קוראים בספר משלי פרק ל’  יח’ את הפסוק הבא:  “שְׁלֹשָׁה הֵמָּה, נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי;  וארבע (וְאַרְבָּעָה), לֹא יְדַעְתִּים”, שהוא הכלל ואילו הפסוק הנמשך ממנו פסוק יט’ הוא הפרט. ניתן לראות כי הפסוק הנ”ל מלביש לשם הויה באופן הבא: שלושה המה…

2 באוגוסט 2012


מלכים

כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה, וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן, לֹא תֶחְסָר

בספר מלכים מבטיח אליהו לאישה הצרפית אשר כלכלה אותו בימי הרעב את הדבר הבא : “כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה, וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן, לֹא תֶחְסָר:  עַד יוֹם תתן- (תֵּת-) יְהוָה, גֶּשֶׁם–עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה”. על יסוד פסוק זה, ופסוקים שונים מן התנ”ך חיברה נעמי שמר ע”ה שיר הנקרא…

25 ביולי 2012