את מגילת שיר השירים, שהיא קודש קודשים, אנו קוראים בכל ערב שבת (מקור המנהג מופיע בזהר פרשת וירא, מאמר כשחלה רבי אליעזר הגדול, בו מלמד רבי אליעזר בן הורקנוס, את תלמידו החביב, רבי עקיבא, רי"ו טעמים שבשיר השירים) ובליל הסדר לאחר אמירת ההגדה. במגילת שיר השירים פרק ב', מופיע הפסוק הבא: "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה", כיצד אנו מפרשים את הפסוק בנפש האדם פנימה?
יונה היא מלשון אמונה, והיכן נמצאת האמונה, בחגוי הסלע, מהו חגוי הסלע, חגוי מלשון חוג ומחוגה, ששורש המחוג הוא מרכז המעגל, או כפי שדורש פסוקינו בחגוי הסלע. במרכז הסלע שהוא אבן קשה מאוד, יש נקרה, או נקב, מקום חלול, בו נמצאת היונה, ולעניננו, בחינת האמונה שבאדם. אם כן, מדוע ממשיך ומתאר הפסוק את מקום המצאותה של היונה בסתר המדרגה? מהו סתר המדרגה, ומדוע הוא קשור ליונה?
הנה אנו למדים כי כל מדרגה ברוחניות מתחלקת לב' חלקים: החלק האחד הוא מצב של הסתרה, והחלק השני הוא מצב של גילוי. לעולם ההסתרה קודמת לגילוי, שכן תקופת ההסתרה בונה כלי בנפש האדם פנימה, שאז יוכל להתגלות בו אור ה'. הסתרה היא מצב שאדם לא מבין מדוע כל מיני ארועים מופיעים בחייו, לפעמים אינם נעימים, לעיתים מאוד קשים, ולמרות הכל הוא צריך להאמין, כי על אף שנסתרות ממנו הסיבות, הכל פועל לטובתו, גם אם תפיסת חושיו משדרת לו את ההיפך הגמור.
מהשורש הרוחני הזה נמשך תיקון חצות, שהוא ענין של מחיצה וחציצה. שעות החשכה מחולקות לב' חלקים, כאשר החלק הראשון נקרא ליל, (ככתוב ליל שימורים) שהוא מצב בניית הכלים, מצב של הסתרה, ומחצות (אותיות צח) הלילה ואילך הוא מצב של גילוי בו נתעורר הקב"ה במנהגו להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן (זהר לך-לך שסג), כמאמר דוד המלך ע"ה, "חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך" (תהלים קיט סב).
מכאן נבין את סוד הפסוק יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה. כי כאשר רוצה אדם ליצור קשר עם אור האמונה שבו (שהוא בחינת יונה) הוא חייב להכין נקב, שהוא בחינת חלל פנוי בתוך לב האבן שלו פנימה, מקום שהוא חלול ופנוי מאהבה עצמית, ואז ימצא בו מקום,שהוא בחינת כלי, בו יכול לשרות אור האמונה. ומדוע צריכה האמונה לשכון דווקא בסתר המדרגה? כי רק שם יש לה מקום להיות, מפני שכאשר מגיע החלק השני של המדרגה הרוחנית, הוא הגילוי, בו מתגלה אור ה' במלוא הדרו, הרי לא שייכת בו אמונה, שייכת בו ידיעה, הבנה והכרה כפי שאומר הפסוק "וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" (דברים ד, לט).
ברוך ה' לעולם אמן ואמן