תנ"ך

כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם–לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא

בפרשת ניצבים מסכם משה את התורה ואומר: "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם–לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא:  לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם, הִוא: לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ"                  […]

סולמה של צור

בס"ד על כניסתו המופלאה של אברהם לארץ ישראל מספר המדרש הבא: אמר ר' לוי: בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהרים ובארם נחור, ראה אותם אוכלים ושותים ופוחזים. אמר: הלואי לא יהא לי חלק בארץ הזאת. וכיון שהגיע לסולמה של צור, ראה אותם עסוקים בניכוש בשעת הניכוש, בעידור בשעת העידור, אמר: הלואי יהא חלקי בארץ הזאת. […]

וְהָעֹמֶר, עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא

בס"ד "וְהָעֹמֶר, עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא" (שמות, ט"ז, ל"ו). הָאֵיפָה היא מידת נפח עתיקה. את המילה אֵיפָה ניתן לקרוא בניקוד שונה מעט כמילת שאלה, אֵיפֹה, כלומר, היכן. היכן אנו שואלים על משהו שהוא נעלם ונסתר מן העין. מכאן מילת אֵיפֹה יורה על נעלם ונסתר. נמצא כאשר אתה קורא את הפסוק, "וְהָעֹמֶר, עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא", אתה קורא […]

וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יְהוָה אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן, לְרוּחַ הַיּוֹם

בס"ד האל הוא אחד יחיד ומיוחד, לו האין, ולנו העין. ייחודה של העין האנושית שהיא רואה מקצה לקצה, כלומר היא מוגבלת, ואנו בעלי העיניים מוגבלים בשדה הראייה שלנו. מה שאין כן, כאשר אנו עוצמים עיניים, ואשמורות העיניים חוצצות בינינו לבין העולם 'החיצוני' אנו נחשפים למציאות שונה, מציאות פנימית, נטולת הפרעה חזותית. עצימת עיניים מאופיינת בנסיון להתרכז […]

בְּרֵאשִׁית

בס"ד מדוע נאמר על ניסן, "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה"? ואם כך הוא, מדוע חוגגים אנו, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ את ראש השנה, הוא זכרון תרועה? נתבונן מעט בדברים. התורה פותחת במאמר בְּרֵאשִׁית, יש הדורשים כי מאמר בראשית נקרא ב' ראשית, (לומר שתי התחלות) ראשית האחת מכוונת לניסן, "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים: […]

מדוע המים צריכים יבשה? מדוע צריך האיש לאישה?

בס"ד וראה בני והבן בשכלך כי המים וראה בני והבן בשכלך כי המים צריכים יבשה לנוח ובהיות המים הנקראים אדם בלא יבשה הנקראת כ"י אין הדבר טוב זהו לא טוב היות האדם לבדו, וכשנראה היבשה אז נאמר כי טוב. וראה והבן שהארץ פירותיה מכח הצדיק הוא יסוד עולם הנקרא צדיק שנאמר וצדיק יסוד עולם והוא […]