אַרְבָּעָה מְלָכִים, אֶת-הַחֲמִשָּׁה אותיות הוי"ה ואותיות המילוי עורכות מלח מ"ה

ארבעה מלכים את החמשה

ארבעה מלכים את החמשה

כותב הרח"ו בספר ליקוטי תורה, כתבי האר"י כרך יא', עמוד מח טור ב' על הפסוק : וַיְהִי, בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ-שִׁנְעָר, אַרְיוֹךְ, מֶלֶךְ אֶלָּסָר וכו' (בראשית יד א) כך : כבר ידעת כי יש ז' מלכאן קדמאן (שבעה מלכים קדמונים, ז' מלכי אדום שמתו, בראשית ל"ו), וכבר הודעתיך, כי אע"פ שאנו קוראין ז', הם ט' שלמים, והם ט' אותיות שיש בשם ב"ן שבמלכות. ואלו הט' מלכים הם הקליפות ממש. אמנם דע, כי ד' המלכים, הם ד' אותיות השורש שבשם הוי"ה, (דב"ן), וה' מלכים הם ה' אותיות המילוי, וז"ס ארבעה מלכים את החמשה, וכולם מצד מלכות, וכולם נקראים מלכים על שמה.

הסבר : שם הוי"ה פשוט נכתב י-ה-ו-ה, וגימטריה שלו כ"ו, הוא 26. את שם הוי"ה ניתן לכתוב במילוי האות ה' וגם נקרא שם הוי"ה במילוי ההין, והוא נכתב : יוד, הה, וו, הה, גימטריה שלו הוא ב"ן כלומר 52 והוא במלכות. כאשר כותבים את שם הוי"ה במילוי ההין, יוד, הה, וו, הה, כותבים למעשה ט' (9) אותיות, באופן שיש ד' אותיות השורש (אותיות הוי"ה פשוטות, י-ה-ו-ה) וה' אותיות המילוי, ו,ד,ה,ו,ה ביחד ט' אותיות.

כותב הרח"ו כי ד' אותיות השם המפורש (י-ה-ו-ה) הם כנגד ארבעת המלכים, וה' אותיות המילוי של השם המפורש הם כנגד חמשת מלכי ערי הככר. ולמעשה מלחמת ארבעת המלכים בחמשת המלכים, משתלשלת מהמלחמה של שם בן ד', שהוא שם הוי"ה פשוט, עם חמשת אותיות המילוי של שם הוי"ה דב"ן.

טבלת ארבעת המלכים הנמשכת משם בן ד'

אותיות השם המפורש             שם המלכים המשתלשלים ממנו

י                                          אמרפל מלך שנער

ה                                         אריוך מלך אלסר

 ו                                          כדרלעמר מלך עילם,

ה                                        ותדעל מלך גויים

טבלת חמשת המלכים הנמשכת מאותיות המילוי של שם הוי"ה דב"ן

מדרש שמם לפי רש"יחמשת מלכי הככר המשתלשלים מהםה' אותיות המילוי הוי"ה דבן
רע לשמים ורע לבריותברעו
שנתעלה ברשעוברשעד
שונא אביו שבשמיםשנאבה
שם אבר לעוף ולקפוץ ולמרוד בקב"השמאברו
כי צעירה ברשעבלע, היא צוערה

סיבת המלחמה 

והענין, כי הנה לא היה סוד תיקון עדיין אל המלכים, רק בסוד ד' שהם שורשים (אלו הנמשכים משם בן ד'), אבל לה' לא היה תיקון. וכבר נודע, שכל דבר בלתי תיקון, הוא מופשט מן הלבוש, ויכול לעלות למעלה ממנו, להיות מלובש בתיקון. והנה עד עתה שהיה השפע מושפע בניהם, היה שלום ביניהם. אך כאשר חסרו יניקתם, (כי לוט נפרד מעל אברם, יבואר בהמשך) אז רצו אלו ה' לעלות למעלה ממדרגתם, ולעלות למעלה על ד' השורשים (שם בן ד') להיות כי אורם גדול של אותיות שם בן ד', ואילו ה' המלכים היו ללא תיקון, לכן שאפו לעלות למעלה, לשם בן ד' ולהתקן, לכן מרדו. וזאת היא החזקה והגבורה שהיה להם לעלות ולהתגבר על השורשים, ואז מרדו בהם, ורצו לעלות למעלה, וליקח השפע מלמעלה.

אך אחר כך, להיות אלו ד' אותיות שורש אל ד' אותיות הוי"ה עצמן, גברה כוחם, עם היותם מתוקנים, ונצחום והמיתום. ועם כל זה מחמת חסרון שפע הבא להם (לד' המלכים) שבו ולקחו לוט, כי הוא היה קרוב לאברם, וינקו ממנו, ורצו להדבק בו ולעלות אליו, כדי שישפיע בהם, ויקחו שפע מאברהם לתת להם. וז"ס רמזוהו רז"ל [(זהר לך לך אות פו) מה כתיב ויאמר אברם אל לוט, הנשמה השיבה ליצר הרע, ואמרה לו, אל תהי מריבה ביני ובינך, ובין רועי ובין רועיך, דהיינו בין המחנות שלי ובין המחנות שלך, כי אנשים אחים אנחנו, שהיצר הטוב והיצר הרע קרובים זה לזה, זה לימינו של אדם, וזה לשמאלו, דהיינו יצה"ר לשמאלו, ויצר הטוב לימינו.] באמרם, כי כוונתם היתה ליקח לוט, כדי שיבוא אברהם להצילו, וישבו אותו גם כן, והבן זה.

לסכום כל עוד היה לוט קרוב אל אברם ויונק ממנו, היו כל המלכים בשלום ושקט. וכאשר אברם נכנס לא"י, לקיים גזרה ואעשה אותך לגוי גדול, לצורך זיווג העליון. נפרד לוט מעליו, ולא היה אברהם משפיע בו, כיון שנגלה זיווג הקדושה, אז כתיב ויפרדו איש מעל אחיו, הוא שאמר אברם ללוט הפרד נא מעלי, ממש, מפני שהוא אחוריו [לוט גימטריה מ"ה (בחינת אחורי מ"ה)] וזהו ויפרדו איש מעל אחיו, ולוט ירד מיסוד ז"א אל המלכים דמתו וזהו ככר הירדן. ואברם ישב בארץ כנען, שב אל הקדושה.

כל טוב הצלחה וברכה בלימוד הפסוקים הללו שיש בהם סודות עמוקים ונשגבים וייתן לנו ה' כוח ועוז לכתוב מקצתם, אכי"ר.

כתיבת תגובה

השאר תגובה