מהי מראה, מראה היא חפץ המחזיר את קרני האור. כאשר אנו מתבוננים במראה, אנו יכולים לראות את השתקפות דמותינו ולשפר הופעתינו, או לחלופין, אנו יכולים להשתמש במראה ככלי לאהבה עצמית, כפי שעושה אימה החורגת של שלגיה, בדיאלוג הקבוע שהיא מנהלת מידי בוקר מול המראה, "מראה, מראה, שעל הקיר, מי הכי יפה בעיר?" או באגדה הידועה על נרקיסוס, שיום אחד ראה את בבואתו המשתקפת אליו ממי האגם, והתאהב בה עד שמת מצמא, שעד היום אנו מכנים למי ששקוע באהבת עצמו בשם נרקיס.
כעת נראה מה אומרת התורה על המראה. מספר חומש שמות (פרשת ויקהל) כי נשות ישראל נדבו מראות נחושת לבניית המשכן, והיה משה מואס בהן, היות ולפי דעתו הן שמשו לאהבה עצמית (יצר הרע, נרקסיזם). אמר לו, הקב"ה, למשה, "קבל (את המראות) כי אלו חביבין עלי מן הכל, שעל ידיהם העמידו הנשים צבאות רבות במצרים". וממשיך רש"י ומספר כי כאשר היו משועבדים בנ"י במצרים, היו נשותיהן מביאות להם מאכל ומשתה ומאכילות אותם, ונוטלות המראות, וכל אחת רואה עצמה עם בעלה במראה ומשדלתו בדברים, לומר אני נאה ממך, ומתוך כך מביאות לבעליהן לידי תאוה, ומתעברות ויולדות שם.
מה למעשה אומר הקב"ה למשה?
למראות הנחושת שאתה מיחס להן טבע של לאהבה עצמית, יש טבע שני והוא טבע של אהבת הזולת, ומכיוון שכך הן אהובות וחביבות עלי, היות שהן שימשו אנשים ונשים בתנאי שיעבוד קשים, והעמידו להם תקווה בדמות תולדות עד שתבוא הגאולה.
כל טוב הצלחה וברכה