באין חזון יפרע עם על הקשר שבין דוד ושלמה משלי ותהלים

שלום לכולם,

למה התכוון משלי הוא שלמה המלך במאמרו כי בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם, מדוע ממשיך הפסוק במילים וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵהוּ, ומה הקשר שלו לפסוק מתהלים (פ"ז, ב') אֹהֵב יְהוָה שַׁעֲרֵי צִיּוֹן מִכֹּל מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב, שכתב אביו, דוד המלך, בעל התהלים.

חזון, הוא דימוי, או תמונה, סמל, או משל, שאפשר ללכת לאורו או לשאוף אליו. אומר שלמה באין חזון - כלומר ברגע שאין דימוי או תמונה אלטרנטיבית שלאורה ניתן ללכת, העם נפרע, כמו שיער פרוע, שאין לו כיון ואין לו צורה, כלומר מתפזר ומתפרק למרכיביו.

על החזון, התמונה, הדימוי או המשל, אחראים הנביאים, ככתוב ביד נביאים אדמה, אך משחרב הבית, נגנזה הנבואה והוצפנו משליה. לזאת כיון שלמה כאשר אמר באין חזון, כלומר בלי תמונה שנלך לאורה, העם מתפרק ומתפזר, כי החזון, הוא האגד, הדבק שמדביק את כל חלקי הפסיפס יחדיו.

ומכיון שראה שלמה את הימים הללו קרבים ובאים, השאיר לנו קופת חסכון קטנה ממנה נוכל לשאוף מעט אויר, מדוע? כי הסכנה שבהתפוררות העם, תכנס שנאה עזה בליבות האנשים, לכן יעץ לנו רפואה ואמר, ושומר תורה אשרהו, כי במקרה של פזור ופרוד, היסוד היחיד שמסוגל ללכד את ליבות האנשים יחד היא התורה, לא במובן של הלכה, אלא במובן של טקסט הנושא סיפור עמוק מאוד הנוגע לכולנו.

לכן אמר דוד המלך, אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב, וכאשר אומר הכתוב שערי ציון, הוא אינו מתכוון רק לשערי הגשמיים של ירושלים, אלא לשערים הרוחניים של ציון, ישאל השואל ובצדק מה הם השערים הרוחניים של ציון, ויש לומר כי ציון גימטריה יוסף (156) וגם יוסף, וגם ציון הם כינויים לספירת יסוד שהיא המשפיעה כל השפע הנתון לספירת מלכות, לכן אומר דוד, אוהב ה' את שערי ציון, כי שער הוא הפתח בו נשפע השפע, אוהב ה' את השערים של ספירת יסוד הוא המשפיע המכונה ציון, כי ה' נקרא טוב ומיטיב ומשום כך הוא אוהב להשפיע, לכן אוהב ה' שערי ציון שהוא מקום המפגש של המשפיע עם המושפע, וזה אינו מקום גשמי, אלא מקום וחלל פנוי בנפשו של האדם פנימה. כעת נשאלת השאלה מדוע אוהב ה' את שערי ציון מכל משכנות יעקב?

איך ייתכן שאוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב, היכן משכנות יעקב, הרי למדנו מפרשת בלק את הפסוק, "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל", אם כן למה משכנות יעקב? משכנות יעקב אלו הם המקומות הארעיים בהם התגורר יעקב, חרן, ומצרים. אל מצרים ירד יעקב בשבעים נפש, מצרים הרוחנית היא מקום של משכן עולם החומר המיצר על האדם, לכן אומר דוד, אוהב ה' את שערי ציון, אלו הם מקומות המפגש הנפשיים הפנימיים בהם נפגש המשפיע עם המושפע, כי יכול להשפיע לו רוחניות, כדי שיהיה כמוהו, לכן אוהב ה' את שערי ציון מכל משכנות יעקב, כי במקום משכנות יעקב (חרן ומצרים) היו משועבדים לחומר, לכן מעיד דוד, על אהבת ה' את חיי הרוח, ולא את חיי החומר.

...

בהשראת רבי משה דוד ואלי ובאורו על דרך הפרד"ס לספר משלי

כתיבת תגובה

השאר תגובה