ההפרש שבין יוסף להשבטים

שורשו הרוחני של יוסף, מדוע לא היה יוסף רועה צאן, ויתרונו על יתר אחיו

בן פורת יוסף פותר החלומות, ציור מאת פטר פון קורמלניוס מקור ויקיפדיה

ההפרש שבין יוסף להשבטים, שיוסף להיותו מרכבה דאצי', לא היו אצלו עניני עוה"ז מציאות התופסת מקום ולא הטרידוהו כלל וכלל, אשר לכן היה יכול להיות מלך מצרים, מקום שהוא תכלית השפלות, הירידה והטרדה שבעוה"ז, ועכ"ז הי' בתכלית העליה והדבקות באלוקות. משא"כ השבטים להיותם בחי' מרכבה דבריאה, הוצרכו להיות בהתבודדות מהעולם. ולכן בחרו להיות רועי צאן, בכדי שעניני עוה"ז לא יטרידו אותם מעבודת ה' וכו'.

ומפרש"י שלפנינו למדין עוד יתירה מזו, שלא זו בלבד שעניני עוה"ז לא הטרידו אותו מדביקותו ועבודתו לקונו, אלא שפעל והשפיע גם בהעולם שחוץ הימנו; ולא עוד אלא שהכריח את אנשי מצרים, שהיא ערות הארץ, שימולו, ולהכניע בזה את בחינתם (שהם "שטופי זימה" 1); ועד שגם פרעה בעצמו, מלך מצרים, - ציווה עליהם לשמוע אל יוסף ולמול את עצמם.

ומזה ההוראה לכאו"א:
ישראל נקראו בשם יוסף כמ"ש 2) "נוהג כצאן יוסף", ולכן בכחו של כאו"א לפעול בעצמו באיזה מקום שיהי' (גם כשאנשי המקום הם בירידה גדולה ברוחניות ורחוקים מאד מיהדות וכו'), ולכן לא רק שאין לו להתפעל מחומריות המקום ואל יפול ברוחו וכו', ועליו להתגבר בעצמו שיהי' שלם בתומ"צ, אלא שבכחו גם לפעול על העולם שמחוץ הימנו, על כל היהודים הנמצאים שם, ועד שע"י הנהגה באופן המתאים יהי' גם "אור לגוים" וכו', שגם בני נח יקיימו הז' מצות שלהם 3) ועד שיתתקן ויתברר כל העולם כולו; נזכה לביאת משיח צדקנו 4) ולקיום היעוד "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד" 5).

כל טוב הצלחה וברכה,

פרק מתוך חוברת דבר מלכות  - ליקוטי שיחות פרשת מקץ ע' כח

....

1) פירש"י לך יב יט "קח ולך" - לא כאבימלך שא"ל הנה ארצי לפניך אלא א"ל לך ואל תעמוד שהמצרים שטופי זמה הם שנא' (יחזקאל כג) וזרמת סוסים זרמתם.

2) תהלים פ', כ. רש"י ומצו"ד שם.

3) ראה רמב"ם הל' מלכים פ"ח ה"י. וראה מכתב כללי ד ר"ח ניסן תשל"ב (נדפס בהגש"פ עם לקוטי טעמים מנהגים וביאורים).

4) שהוא "יתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד" רמב"ם שם ספי"א.

5) צפני' ג, ט