וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ: אֲנִי, יְהוָה.

 בס"ד

שלום וברכה לכל בית ישראל,

ואהבת לרעך כמוך

ואהבת לרעך כמוך

כאשר קוראים את הפסוק "ואהבת לרעך כמוך, אני יהוה", ניתן להבחין בשני חלקים, החלק האחד הוא, "ואהבת לרעך כמוך", והחלק השני הוא "אני יהוה". כאשר נתבונן בפסוק מבעד לעדשת התחביר העברי נמצא כי בחלקו הראשון של הפסוק, "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", מופיע הרֵע, החבר, כמושא עקיף כאשר מילת היחס ל- מופיעה לפניו. כלומר תנועת האהבה היא מפנימיות האדם החוצה, אל כוון החבר.

לעומת זאת כאשר אנו קוראים בחומש דברים את פסוק הייחוד, "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד"  אנו רואים בפסוק המפרט את הייחוד את המילים הבאות, "וְאָהַבְתָּ, אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶךָ", ובכן מ"ה בין זה לזה, מ"ה בין אהבת השי"ת, לאהבת החבר, מדוע את השי"ת ניתן לאהוב באופן ישיר מאלף ועד תו שנאמר "ואהבת את ה' אלוקיך..." ואילו על החבר, נאמר "ואהבת לרעך", באופן עקיף?

  1. מה מצווה זו באה ללמדנו על יחסים שבין אדם לחברו?
  2. מדוע הסיפא של הפסוק אני יהוה?
  3. למה פסוק זה הוא כלל כל התורה כולה?

ננסה להשיב על שאלות אלו:

מצוות אהבת השי"ת המופיעה בספר דברים פרק ו' מפרטת, "וְאָהַבְתָּ, אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶךָ". ומצווה האד"ם לאהוב את השי"ת כמושא ישיר, והתורה היא תורת אמת, תורת ה' תמימה משיבת נפש, עץ חיים למחזיקים בה, ואם היא מצווה בציווי (מסביר רש"י בפשרת צו, כי צו לשון זרוז הוא) על אהבת השי"ת באופן ישיר אות הוא כי הדבר אפשרי. מ"ה גם שהשי"ת פשוט, בלי ראשית בלי תכלית לכן ניתן לאהוב אותו ב'צור"ה' ישירה כי לא יש מ"ה שמפריד בין הנשמה והשי"ת, בסוד 'ואנכי איש חלק', כי הנשמה היא חלק אלוה ממעל, לכן לא שייך בה שום פירוד או חציצה.

כעת נשאלת השאלה מהו בשיעור כמוך ואיך מודדים אותו. גימטריה פשוטה מציבה את המשוואה הבאה מילת "כמוך" שווה למילת "אלהים". בבראשית פרק א' כתוב "בצלם אלהים ברא אותו" אם נחליף את תיבת 'אלהים' בתיבת 'כמוך' נקבל, "בצלם כמוך ברא אותו" או בעברית תקנית, "בצלמך ברא אותו", נמצא מי שמקיים את "מצוות ואהבת לרעך" בשיעור 'כמוך' הוא שותף פעיל בקיום מעשה הבריאה.

וכעת לעניין הסיפא, מדוע מתרץ הכתוב את המצווה ב'אני יהוה'? ואיך קוראים את הפסוק כמונח על לשון המאזניים, כשעל הכף האחת מונח הביטוי 'ואהבת לרעך כמוך', ועל הכף השנייה, 'אני יהוה'?

אומר הבורא המלובש בתורה, 'אני יהוה', 'אני הויה לא שניתי', בי אין שינוי ותמורה, בכם הנבראים המקבלים, בחינת כלים יש שינוי, אתם חושבים שאתם שונים זה מזה כי יש לכם רצונות שונים, אך זה הוא עניין חיצוני בלבד.

נמצא כי קיום הפסוק 'אני הוויה לא שניתי', מותנה במצוות 'ואהבת לרעך כמוך', כי רק על ידי קיום מצווה זו, מבין המקיים שיווי צורה מהו > רצון החבר (צורת החבר) שווה לרצונו (צורתו שלו) ובא לידי קיום הפסוק, 'אני הויה לא שניתי'. כי כל ההפרש בין 'רצון' ל'צורה' הוא מ"ה שהיא צורת אד"ם.

כל טוב הצלחה וברכה

...

תמונה @Doug88888

כתיבת תגובה

השאר תגובה