וְהָאֳנִיָּה, חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר, מהו שורש הסערה בנפש האדם פנימה?

בס"ד

שלום וברכה לכל בית ישראל,

והאניה חשבה להשבר, תמונה OliBac

והאניה חשבה להשבר, תמונה OliBac

וַיְהִי, דְּבַר-יְהוָה, אֶל-יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי, לֵאמֹר. קוּם לֵךְ אֶל-נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה--וּקְרָא עָלֶיהָ:  כִּי-עָלְתָה רָעָתָם, לְפָנָי. וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי יְהוָה; וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ, וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי, יְהוָה. וַיהוָה, הֵטִיל רוּחַ-גְּדוֹלָה אֶל-הַיָּם, וַיְהִי סַעַר-גָּדוֹל, בַּיָּם; וְהָאֳנִיָּה, חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר. יונה א א-ד

בכל מקום ששם מצויות שכינה עליונה [הא עילאה, בינה] ותחתונה [הא תתאה, מלכות], מנשב אותו רוח שהוא אות ו'[כלומר במקום שנכללת מלכות מבינה אז מנשב אותו הרוח שהוא ו' החיבור] בה' כנפי ריאה, ועל הלב ששם נר יהו"ה. זו נשמה [שוכנת] במח, רוח [שוכן] בכנפי ריאה, נפש [השוכן] בלב, ולעיתים [ אם זוכה,שוכנים] השלושה [נר"ן] בשלושת המוחין, ומחשבה רוכבת עליהם שהוא אדם, וכך גם שוכנים שלושה בלב [המתוקן], נ"ר, נ"שמה, ר"וח.

הרוח הנושב בהם, בשני בתי הלב נקרא נ"ר והם ראשי תיבות נפ"ש ורו"ח [הבית השמאלי בלב משכן הנפש, הבית הימני בלב משכן הרוח, שסימנם ביחד הוא נ”ר] ואותו ו' הנושב בזרועות בששה פרקים שלהם, שהוא נושב בשני שוקיים בששה פרקים, הנאמר בהם (שיר ה טו) שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ, ועליו נאמר,(ישעיה יא, ב) וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יהו"ה.

כשאברי הגוף מתנהגים באותו הרוח בתורה הקדושה במצוות התורה, נוהגת הספינה לכל צד שמבקש אדם, כמו שאתה אומר, (יחזקאל א, יב) אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ, כי ספינה היא ראש והיא לב והיא גוף.

אם אברי הגוף שהם בעלי הספינה, שהם עם קדוש, לא מתנהגים בתורה, שהיא נשמה, ובמצווה, שהיא נפש, פורח הרוח מביניהן [שאות ו' החיבור הופכת להיות ו' המהפכת, ובמקום לחבר היא תפרק] בזמן ההוא (יונה א, ד) וַיהו"ה הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם, דְּאִיהִי רוּחַ סְעָרָה, שהיא גזרת דין קשה, של סערת גופו של אדם שהם ישראל, וישראל הם בסערה, והאניה שהיא הגוף חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר.

(תיקוני זהר נג א)

הנעימה הנשמעת ברקע היא אדג'ו של חצ'טוריאן שלוותה את הסדרה הבריטית "קו אונידין" המתארת את התפתחותו של צי הסוחר הבריטי.

כתיבת תגובה

תגובה אחת בנושא “וְהָאֳנִיָּה, חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר, מהו שורש הסערה בנפש האדם פנימה?

  1. פַּתָ"ח אִיהוּ מ"ב
    חוּשְׁבַּן פַּתָח אִיהוּ כ וְנִיצוֹץ וּתְרֵין רְקִיעִי וו"י, הָא מ"ב,
    (תהלים צא, יד) כִּ"י בִ"י חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ, פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם וכו',
    בָ"ם אַרְבָּעִים וּתְרֵין, כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ,
    חָשַׁק חִירֵק שְׁבָא קָמֵץ מִן אָבְגַיִתָץ, קָמֵץ קוֹמֶץ (דף ח ע"א) סָתִים בְּאָת יוּ"ד,
    פַּתָ"ח אִתְפַּתַּח בֵּיהּ בְּחָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן דְּאִינוּן ה',
    וְכַמָּה רָזִין בְּנִקּוּדֵי,
    וְהַאי אִיהוּ אָבֹא בָם אוֹדֶה י"הּ,
    וּפַתָח עֲלֵיהּ אִתְּמַר (תהלים קיח, יט) פִּתְחוּ לִי וכו', זֶה הַשַּׁעַר לַיהוָֹ"ה.

    מַלְאָכִין אִית דִּמְשַׁמְּשִׁין לְאִלֵּין נְקוּדִין,
    וְאִינוּן אַתְוָון, דְּאִינוּן כְּסוּסְוָון לִנְקוּדֵי,
    וְטַעֲמֵי מַנְהִיגֵי לוֹן,
    וְאִינוּן תְּנוּעוֹת לְגַבַּיְיהוּ,
    כְּגוֹן עַל פִּי יהו"ה יַחֲנוּ, וְעַל פִּי יהו"ה יִסָּעוּ (במדבר ט, כ),
    וְאִינוּן נְקוּדִין לְגַבֵּי טַעֲמֵי,
    כְּעָאנָא בָּתַר רַעִִיָין דְּאַנְהִיגִין לוֹן לְכָל סִטְרָא,
    לְסַלְקָא וּלְנַחְתָא עִילָא וְתַתָּא,
    וּלְאַנְהָגָא לוֹן לְכָל סִטְרָא לִימִינָא וּשְׂמָאלָא לְקַמָּא וְלַאֲחוֹרָא.

    וְטַעֲמֵי אִינוּן נִשְׁמָתִין,
    וּנְקוּדִין רוּחִין,
    וְאַתְוָון נַפְשִׁין,
    אִלֵּין מִתְנַהֲגִין בָּתַר אִלֵּין,
    וְאִלֵּין בָּתַר אִלֵּין,

    אַתְוָון מִתְנַהֲגֵי בָּתַר נְקוּדֵי,
    וּנְקוּדֵי בָּתַר טַעֲמֵי,
    כִּי גָבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ שׁוֹמֵר
    {|ממ|קהלת ה|ז|ק=תיקוני זהר ח א}

    וְעוֹד אַתְוָון אִנּוּן אֵשׁ,
    נְקוּדֵי רוּחַ,
    *אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ (יחזקאל א, יב),
    וְאִנּוּן כְּמַבּוּעִי מַיָּא, דְאִתְּמַר עֲלַיְיהוּ
    (תהלים קד, י) הַמְשַׁלֵּחַ מַעִִיָנִים בַּנְּחָלִים, יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי וגו',
    אִלֵּין אַתְוָון.

    וְאִית דְּשַׁוִּי לוֹן לְאַתְוָון, מַיִם אֵשׁ רוּחַ וְעָפָר אַרְבַּע רַגְלִין דְּכָרְסַיָּא,
    נְקוּדֵי אָדָם לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא,
    מִסִּטְרָא דְאַבָּא יוּדִי"ן לְעִילָא,
    מִסִּטְרָא דִבְרַתָּא יוּדִי"ן לְתַתָּא,
    מִסִּטְרָא דְבֵן וָוִי"ן לְעִילָא, כְּגַוְונָא דָא וו"י,
    מִסִּטְרָא דְאַבָּא וָוִי"ן לְתַתָּא, כְּגַוְונָא דָא יו"ו,
    הֵהִי"ן דְּאִימָּא כְּגַוְונָא דָא הה"ו הה"י, הֵהִי"ן
    דִּבְרַתָּא כְּגַוְונָא דָא יה"ה וה"ה,
    וְהָכִי בְּכָל הֲוַיָּה וַהֲוַיָּה.

    וְעוֹד מָאן דְּאוֹלִיף אִלֵּין הֲוַיָּין, צָרִיךְ לְאוֹלָפָא לוֹן לְמִבְנֵי בְּהוֹן בִּנְיָנָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ
    (מלכים א יח, ל) וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח יהו"ה הֶהָרוּס,
    וְרָזָא דְמִלָּה דְיָכְלִין לְמֶהרַס בְּאַתְוִוי דִשְׁמֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב
    (שמות יט, כא) פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל יהו"ה,
    וּבְגִין דָּא דְיֶהֶרְסוּ לוֹן בְּחוֹבַיְיהוּ,
    צָרִיךְ לְמִבְנֵי לוֹן בִּצְלוֹתְהוֹן.

    דְּאָת י' אִיהִי אֶבֶן יְסוֹדָא דְבִנְיָנָא, י"י מִן יי"ה, מִן יי"ו, מִן וי"י,
    בְּהוֹן אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח יהו"ה אֱלֹהֶי"ךָ (דברים כז, ו)
    דָא ה', ו' דָּא קוֹרָה, וְעַמּוּדָא, לִסְמוֹךְ עֲלָהּ בַּיִת,
    וּבְגִין דָּא חִבּוּרָא דִתְלַת אַתְוָון בַּיִת,
    ב' בִּנְיָנָא,
    י' יְסוֹד בִּנְיָנָא,
    ת' תִּפְאֶרֶת,

    וְאִנּוּן ב' מַלְכוּת,
    י' יְסוֹד סְפִירָה תְּשִׁיעָאָה,
    דְאִיהוּ סוֹמֵךְ גְּאוּלָה לִתְפִלָּה,
    וּבֵיהּ סוֹמֵךְ יהו"ה לְכָל הַנּוֹפְלִים (תהלים קמה, יד),
    ת' תִּפְאֶרֶת,
    דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (ישעי, מד, יג) כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת,
    וּבֵיהּ כָּל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בְּשֵׁם,

    אֲבָל לְגַבֵּי יְסוֹד
    כָּל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ,
    הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי י, ו) בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק.

    וְאִיהוּ עִרוּב, דְּיַשְׁפִּיל בֵּיהּ הַקּוֹרָה אִם הִיא לְמַעִִלָה מֵעִִשְׂרִים, דְּאִיהִי יוּ"ד,
    דִּלְעִילָא מֵעִִשְׂרִים, דְּאִיהוּ כ' כֶּתֶר, אִיהוּ עִלַּת הָעִלּוֹת עַל כֹּלָּא, דְלֵית עִינָא שַׁלִּיט עֲלֵיהּ,
    וּבְגִין דָּא מָבוּי דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה דְאִיהִי י' זְעִירָא, עֲשָׂרָה טְפָחִים שִׁעוּרָהּ, בֵּיהּ צָרִיךְ לְהַשְׁפִּיל הַקּוֹרָה דְאִיהוּ ו',
    אֲבָל לְגַבֵּי סֻכָּה דְּאִיהִי אִימָּא,
    דְשִׁיעוּר דִּילָהּ יוּ"ד דְּאִיהוּ כ' כֶּתֶר, לְעִילָא מִכֶּתֶר לֵית אָדָם דְּמֶרְכָּבָה דָר בֵּיהּ גּוֹ סֻכָּה, דְלֵית עִינָא שַׁלִּיט עֲלֵיהּ.

    וּמָקוֹר דְּאִלֵּין הֲוַיָּין כְּחֻשְׁבַּן חֶסֶד,
    דִּבְהוֹן צָרִיךְ לְמִבְנֵי בִּנְיָנָא דָא דְּאִנּוּן מֵחֶסֶד,
    דְּמָקוֹר דַּהֲוַיָּתֵיהּ אִיהוּ יו"ד ה"י וי"ו ה"י,
    דְּסָלְקֵי לְשַׁבְעִין וּתְרֵין הֲוַיָּן כְּחוּשְׁבַּן חֶסֶ"ד,
    כֻּלְּהוּ אֶבֶן וְקוֹרָה וּבִנְיָנָא דְאִתְבְּנֵי בְּתַרְוַויְיהוּ,
    וְאִלֵּין אִינוּן ע"ב הֲוַיָּן דְּנָפְקִין מִן יו"ד ה"י וי"ו ה"י:

    (תיקוני זהר ח א)

השאר תגובה