שלום וברכה לכל בית ישראל,
פרשת נשא עוסקת בין היתר בהקמת המשכן משיחתו וקידוש כליו. וכך היא כותבת:
"וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת-הַמִּשְׁכָּן, וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו, וְאֶת-הַמִּזְבֵּחַ, וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו; וַיִּמְשָׁחֵם, וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם. וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם: הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת, הֵם הָעֹמְדִים עַל-הַפְּקֻדִים. וַיָּבִיאוּ אֶת-קָרְבָּנָם לִפְנֵי יְהוָה, שֵׁשׁ-עֶגְלֹת צָב וּשְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר--עֲגָלָה עַל-שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים, וְשׁוֹר לְאֶחָד; וַיַּקְרִיבוּ אוֹתָם, לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן. וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. קַח, מֵאִתָּם, וְהָיוּ, לַעֲבֹד אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד; וְנָתַתָּה אוֹתָם אֶל-הַלְוִיִּם, אִישׁ כְּפִי עֲבֹדָתוֹ. וַיִּקַּח מֹשֶׁה, אֶת-הָעֲגָלֹת וְאֶת-הַבָּקָר; וַיִּתֵּן אוֹתָם, אֶל-הַלְוִיִּם. אֵת שְׁתֵּי הָעֲגָלוֹת, וְאֵת אַרְבַּעַת הַבָּקָר--נָתַן, לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן: כְּפִי, עֲבֹדָתָם. וְאֵת אַרְבַּע הָעֲגָלֹת, וְאֵת שְׁמֹנַת הַבָּקָר--נָתַן, לִבְנֵי מְרָרִי: כְּפִי, עֲבֹדָתָם, בְּיַד אִיתָמָר, בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. וְלִבְנֵי קְהָת, לֹא נָתָן: כִּי-עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם, בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ".
כותב בעל הסולם בספר אור הבהיר סימן משא כך: "יורה על האורות החשובים מאד, שאינם מושגים זולת בקשיים מרובים. ולפיכך מכונה השגתם בשם משא כמו נושא משא כבד, וזסו"ה ולבני קהת לא נתן כי וכו' בכתף ישאו וזסו"ה ישא ה' פניו אליך, ומרמזים על השגת אור הפנים והג"ר הנישאים בכתף, ששם קשר של חוט השדרה הנושא את הראש. אכן בני גרשון ומררי נסתייעו בשש עגלות צב (צ"ב צבאות) שהמשיכו בזה רק אור דו"ק בסוד שש עגלות צ"ב והבן".
כאן מסביר הרב את ההפרש שבין עבודת קהת לבין עבודת גרשון ומררי, שהרי כולם לווים. גרשון ומררי ממשיכים את אור הו"ק, לכן קורבנם הוא בסוד שש עגלות צ"ב. כי שש יורה על ו' קצוות, ד' רוחות ומעלה ומטה, ומילת צ"ב, יורה על צמצום ב' (עשה טוב). תכונת הצב באה לידי ביטוי כאשר הוא חש מאוים, הוא מייד מכניס את ראשו לתוך השריון ומעלים אותו, תופעה כזו תתואר בספר הזהר כביטול הג"ר, כלומר ג' ראשונות, כתר חכמה ובינה, באופן שנשארו רק ו"ק, ו' קצוות. לכן מייחס בעל הסולם, את שש עגלות הצב, לו"ק.
ואילו עבודת קהת, בנפש האדם פנימה פירושה עבודה במצב של קהות חושים, שהיא ענין של בטול מוחלט של הנברא כלפי הבורא, היות שהנברא אינו יכול להשיג כלל את גדלות הבורא, לכן מסוגלת עבודת קהת לשאת את האורות החשובים מכולם, ולכן מכונה השגת אורות אלה בשם משא, כי נשיאת אורות שאין בהם תפיסה כלל היא משא כבד לנברא, לכן כתבה התורה, ולבני קהת לא נתן (עגלות צ"ב) כי עבודת הקדש עליהם, שהיא השפעה מוחלטת, לכן אותה בכתף ישאו. ששם קשר של חוט השדרה הנושא את הראש.
כל טוב לכולם הצלחה וברכה