וְלִזְבוּלֻן אָמַר, שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ מהו שברך משה איש האלהים את בנ"י בפרשת וזאת הברכה

אילו היה לי, הייתי מעלה לך כתר, ירושלים של זהב (נדרים נ,א) דברי רבי עקיבא לרחל, אשתו

אילו היה לי, הייתי מעלה לך כתר, ירושלים של זהב (נדרים נ,א) דברי רבי עקיבא לרחל, אשתו

ויש להבין מהו שברך משה איש האלהים, את בני ישראל בפרשת וזאת הברכה, "וְלִזְבוּלֻן אָמַר, שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ".

בשער הפסוקים פרשת ויצא, כותב הרח"ו כי זבולון הוא בכתר, לכן שמח זבולון בצאתך, שמחת הכתר כאשר הוא יוצא ונעתק מאינסוף (אור הבהיר ערך ראשי: א"ס ב"ה ה"ס כתר, ראש) מדוע בצאתך, ולא כאשר תצא ? כי לכתר ב' בחינות פנימי וחיצוני לכן ב'צאתך.

ש'מח ז'בולון ב'צאתך ראשי תיבות שזב שהוא בלשון ארם שיזבא ובלשון הקודש הצלה. היות ואי אפשר להדבק בו כי הוא אש אכלה, עלינו להיות דבוקים בצילו שהוא האצלה של עצמותו.

וכפי שדרש מר"ן בעל "הסולם" זיע"א כי סופי תיבות של הפסוק הוא העיקר, הרי שסופי תיבות שלהפסוק הוא חנך שהוא  "חֲנֹךְ לַנַּעַר, עַל-פִּי דַרְכּוֹ", שהוא מעשיו של הכתר.

שבת שלום ומבורך

כתיבת תגובה

תגובה אחת בנושא “וְלִזְבוּלֻן אָמַר, שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ מהו שברך משה איש האלהים את בנ"י בפרשת וזאת הברכה

  1. ונבאר איך השלהבת
    יוצאת משם י"ה,
    כי שם י"ה,
    יש בו ג' מיני מלואים,
    והם, יו"ד ה"י, יו"ד ה"א, יו"ד ה"ה.
    והם בגימטריא אמ"ן

    והנה או"א הנקראים י"ה
    הם מזדווגים יחד,
    בבחי' ג' מיני מלואים הנז', ו
    אז מכים ומבטשים דא בדא,
    ונמצא כי הכאת יו"ד עם ה"י
    נעשת יו"ד פעמים ה"י הם בגימטריא ש'.
    יו"ד פעמים ה"א, הם בגימטריא ק"ך, הרי ת"ך.
    יו"ד פעמים ה"ה, הם בגימטריא ר
    הרי הכל בגימטריא כת"ר.

    להורות, כי ג' בחי' אלו, נעשים כתר לראש רחל,
    ואז מזדווגת עם ז"א
    בסוד ב' שמות מחוברים יאהדונה"י
    והם בגימטריא צ"א-
    כמנין ג' מלואים של י"ה בהיותם בלתי הכאה.
    ואם תחבר צ"א עם כתר, יהיו בגימטריא אשת"י,
    להורות כי עי"כ נעשת אשתו של זעיר.

    ואם תוסיף עוד מספר האותיות שיש במלויים הנזכר, והם ו"ד מן יו"ד, יא"ה, מן ה"י ה"א ה"ה, הם בגימטריא כ"ו, תחבר כ"ו עם אשת"י, יהיו בגימטריא שלהב"ת,
    הרי נתבאר איך משם י"ה, יוצא השלהבת הנזכר.
    והנה מלת שלהבת עם כללותה, בגימטריא תשל"ח. ו
    ז"ס (שמות ד' י"ג) פסוק שלח נא ביד תשלח,
    גם נתבאר ענין השלהבת הזאת, בדרוש ענין קבלת שבת, בשער הכוונות וע"ש היטב.

    (שער הפסוקים, רח"ו מפי האר"י, פ' וירא)

השאר תגובה