זהר וישלח, מאמר שלחני כי עלה השחר, או כיצד עולה ומאיר שחר הגאולה מעל ישראל שבאדם

בס"ד

שלום וברכה לכל בית ישראל,

שחר שלחני

אומר הנביא ישעיהו (ס,ב) "כִּי-הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה-אֶרֶץ, וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים; וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָה, וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה", ביטוי לשחר הגאולה המופיע בדברי הנביא ישעיהו אנו מוצאים גם במאמר, שלחני כי עלה השחר, זהר פרשת וישלח. המאמר מתאר את תהליך גאולת ישראל, כמקביל למאבקו של יעקב, עם שרו של עשיו, בנחל יבק.

כל עוד שולטת בחינת הלילה והחשכה, שולט שרו של עשיו. אך כאשר עולה השחר, מבקש המלאך מיעקב, "שלחני, כי עלה השחר". מדוע מבקש המלאך כי ישלחנו יעקב דווקא בעלות השחר? אומר הזהר הקדוש בפשטות, כי בעלות השחר, תמה שליטתו של המלאך ותמה בחינתו, היות ועלה שחר הגאולה, לבחינת ישראל שבאדם.

הנה המאמר עם באור הסולם

צ) ויאמר שלחני וגו' ברכתני: ר' יהודה פתח ואמר, מי זאת הנשקפה כמו שחר וגו'. מקרא זה בארוהו ולמדנו. אבל, מי זאת הנשקפה אלו הם ישראל. בזמן שהקב"ה יקים אותם ויוציאם מן הגלות. אז יפתח להם פתח אור דק מדק וקטן מאד. ואחר כך יפתח להם פתח אחר מעט גדול ממנו עד שהקב"ה יפתח להם את השערים העליונים הפתוחים לארבע רוחות העולם. פירוש שלא תתגלה ישועתם בבת אחת. אלא בדומה אל שחר, שהולך ואור עד נכון היום. וע"כ נאמר אז עליהם, מי זאת הנשקפה כמו שחר וגו'.

צא) וכן כל מה דעביד וכו': וכן כל מה שעושה הקב"ה לישראל ולצדיקים שבהם, הכל כן הוא, שמושיעם לאט לאט, ולא בפעם אחת. בדומה לאדם הנתון בחשך. ותמיד בחשך היה משכנו, שבעת שרוצים להאיר לו, צריכים לפתוח לו תחילה, אור קטן כפתהו של מחט, ואחר כך מעט גדול ממנו, וכן בכל פעם יותר, עד שמאירים לו כל האור כראוי.

צב) כך אינון ישראל וכו': כך הם ישראל, כמש"א, מעט מעט אגרשנו מפניך וגו'. וכן למי שבאה לו רפואה, אינה באה בשעה אחת, אלא שבאה מעט מעט עד שמתרפא. אבל לעשו אינו כן, אלא בבת אחת האיר לו, ונאבד ממנו מעט מעט עד שיתחזקו ישראל, ויכריתו אותו מכל, העולם הזה ומהעולם הבא. ומשום שהאיר לו בתחילה בפעם אחת, היה לו כליון מכל, אבל ישראל האור שלהם הולך ואור מעט מעט, עד שיתחזקו, ויאיר להם הקב"ה לעולם.

צג) וכלא שאלי לון וכו': והכל שואלים אליהם ואומרים. מי זאת הנשקפה כמו שחר, שחר, הוא שחרית הבוקר, דהיינו החשכה המתחזקת שמטרם אור הבוקר. וזה הוא אור הדק מדק הנזכר, ואחר כך, יפה כלבנה, כי הלבנה, אורה מרובה יותר משחר. ואחר כך ברה כחמה, אשר אורה חזק ומאיר יותר מלבנה. ואחר כך, איומה כנדגלות, שפירושה, חזקה באור חזק כראוי. כנדגלות, ה"ס ד' דגלים הכוללים י"ב שבטים, שהם תכלית מילואה של הנוקבא.

צד) ת"ח בעוד וכו': בוא וראה, בעוד שחשך היום, והאור מכוסה, והבוקר בא להאיר, יאיר מתחילה מעט מעט עד שמתרבה האור כראוי, כן כאשר הקב"ה יתעורר להאיר לכנסת ישראל, יאיר מתחילה כמו שחר, שהוא שחור, ואחר כך יפה כלבנה, ואח"כ ברה כחמה, ואח"כ איומה כנדגלות, כמו שאמרנו.

צה) ות"ח כיון וכו': ובוא וראה כתוב כיון שעלה השחר, לא כתוב, כי בא השחר אלא כי עלה, כי בזמן, שבא השחר, אז מתגבר אותו הממונה של עשו, והקיש את יעקב, כי הממונה ההוא הקיש את יעקב, כדי לתת אומץ לעשו להתגבר.

צו) וכד סליק וכו': אבל כאשר אותה שחרית של השחר עולה אז בא האור, ויעקב מתגבר, כי אז מגיע זמנו להאיר, מה כתוב,ויזרח לו השמש כאשר וגו', ויזרח לו השמש, כי אז הזמן להאיר.

צז) והוא צולע על ירכו: זה הוא רמז, כי בעוד שישראל הם בגלות וסובלים כאבים וצער וכמה רעות, כאשר יאיר להם היום, ותהיה להם מנוחה, יסתכלו אז ויכאב לבם, מכל אלו הרעות והצער שסבלו, ויתמהו עליהם, ועל כן אוה"כ ויזרח לו השמש, דהיינו השמששל זמן המנוחה, ואז והוא צולע על ירכו, שפירושו הוכאב ונצטער בעצמו על מה שעבר עליו.

צח) ואיהו כד אסתלק וכו': והוא, יעקב, כאשר עלתה שחרות הבוקר, אז נתגבר ונאחז בו כי נחלש כחו של המלאך, כי אין לו שליטה אלא בלילה, ויעקב שולט ביום. ועל כן נאמר, ויאמר שלחני כי עלה השחר, כי אני נמצא ברשותך וכבר למדנו ובארוהו.

שנזכה כולנו לראות את שחר הגאולה

...

תמונה : Flickr

כתיבת תגובה

השאר תגובה