כותב בעל ההגדה, והיא שעמדה לאבותינו ולנו

בס"ד

שלום וברכה לכל בית ישראל,

והיא שעמדה לאבותינו ולנו, תמונה OliBac

כותב בעל ההגדה, והיא שעמדה לאבותינו ולנו

כותב בעל ההגדה, והיא שעמדה לאבותינו ולנו, ויש לשאול מי עמדה לאבותינו ולנו, יש האומרים זכות אבות ויש האומרים ברית אבות, כי ברית אבות אינה תמה. ממשיך בעל ההגדה ואומר אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלתינו, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם, איך הקב"ה מצילנו מידם, על ידי כך שמחדש את הברית עמנו.

מספרת התורה כי בשעה שהיה משה ממהר להוציא את ישראל ממצרים היה כרוך אחר שליחותו, ופסח על מצוות מילת בנו הנולד לו במדין. בעודו רוכב על עב ק"ל ובא מצרים (עם אשתו ציפורה ובניו גרשם ואליעזר) פוגש בהם מלאך המוות במלון (במקום ששהו בלילה) ומבקש להמיתו, (לא ברור אם את משה או את בנו שלא נימול בזמן) ציפורה, שהבחינה במלאך המוות הניצב עליהם, עשתה מעשה ככתוב, "וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר, וַתִּכְרֹת אֶת-עָרְלַת בְּנָהּ".

אם ציפורה פועלת בתחום הפרט (מלה את בנה) הרי שמשה פועל בתחום הכלל, הוא מל את כלל ישראל הגרים במצרים כפי שכותב הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה יג, א-ד) כי מילה הייתה במצרים, שנאמר: "וכל ערל לא יאכל בו", כלומר מל אותם משה רבנו, שכולם ביטלו ברית מילה במצרים חוץ משבט לוי.

מהות המילה

צפורה מלה את בנה במלון, שהוא לשון תלונה וחשכה, מהי מילה בפנימיות? כאשר התורה נלמדת באדם אחד אנו רואים כי אצל הגר שבי יש כוחות קבלה גדולים בהם אי אפשר לשמש בעל מנת להשפיע, לכן את החלק שאי אפשר לשמש בו על מנת להשפיע (כי טוב לא יצא ממנו) כורתים, מפרידים מנתקים, וזה מה שעשתה ציפורה, וזה מה שעשה משה בן-לוי, ערב צאתם מארץ מצרים.

מהי ברית מילה? הברית מורכבת משני חלקים, החלק האחד הוא כריתת העורלה, והחלק השני הוא הפריעה, הפשלת העור החוצה וגילוי הברית קודש, כלומר בחלק השני של הברית, בפריעה, מתגלה הברית קודש. והנה רואים אנו כי במילת צפורה הנעשית בתחום הפרט ובמילת משה הנעשית בתחום הכלל לא מוזכר כלל מרכיב הפריעה. מדוע?

באופן מעניין משתמשת התורה במושג פריעה כאשר יורד משה מן ההר ולוחות העדות בידו, הוא רואה את העם במעשה עגל הזהב, ושואל את אהרון אחיו לפשר המעשה, אהרון משיב את תשובתו, ובמשה עולה תובנה, "וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם". משה מבין כי את הפריעה שהוא לא בצע, בצע אהרון אחיו, אך באופן הרע, הגילוי שהיה בפריעה היא גילוי רע, של עבודה זרה ולא של ברית קודש.

מה בין מילת משה למילת ופריעת יהושע 

הדור שמל משה במצרים ופְרָעֹה אַהֲרֹן בעגל הזהב, תם במשך ארבעים שנות נדודים במדבר. את בניו אשר הקים ה' תחתם, מל יהושע כי ערלים היו כי לא מלו אותם בדרך. מדוע לא מלו אותם בדרך ארבעים שנה, אמרו רז"ל, כי מ' שנים שהיו ישראל במדבר לא נשבה להם רוח צפונית, כי רוח צפונית רפואה למכת דם וזולתה סכנה.

מבחינת הפשט ניתן לומר כי רוח צפונית היא רוח מרפאה, וכי מ' שנים שלא נשבה לא היו תנאים אקלימים טובים, אך ניתן לבאר בפנימיות כי רוח צפונית היא רוח תשובה, כמאמר זהר ויקהל אות יב, בוא וראה בד' תקופות שנה שהם חו"ג תו"מ מתעורר קול בד' רוחות העולם, שתקופת ניסן הוא דרום וחסד, ותקופת תשרי צפון וגבורה, עליה נאמר, וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמְּלָאכִים (שמואל ב יא) נמצא רוח צפונית היא רוח התשובה, ורוח צפונית היא המפזרת העננים, כמו שכתוב: רוח עברה ותטהרם ועל רוח צפונית הוא אומר: כי אין יום בהיר וטהור אלא עם רוח צפונית.

והוא שנתבקש יהושע למל אותם שנית, עֲשֵׂה לְךָ, חַרְבוֹת צֻרִים; וְשׁוּב מֹל אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שֵׁנִית, מדוע כפל (שוב, שנית) מפני שנצטווה יהושע על מילה ועל פריעה, על כריתת העורלה, ועל הפריעה, על הגילוי ברית קודש, לכן נאמר בו חרבות צורים (לשון רבים) ולא אבן צור ככתוב בציפורה.

והוא שפירשו חז"ל כי מ' שנים שהיו שראל במדבר לא נשבה להם רוח צפונית, לא נשבה להם רוח תשובה, אך משקבלו עליהם ישראל את הנסתרות, ושבו לארץ ישראל (קבלו על עצמם את הכוונה, לעבוד לשמה, לעבוד בעל מנת להשפיע) אז הוביש (לשון תשובה) יְהוָה אֶת-מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, ועברו בני ישראל את הירדן, והיו מסוגלים, כלומר היו יכולים לעבור את מצוות ברית מילה (ערלה ופריעה, כנגד צרות העין וצרות הלב), משום שכבר קבלו על עצמם את הכוונה (הנסתרות).

שבת שלום וראש חודש ניסן שמח לכל בית ישראל