כיצד מפיגה תורת משה את פחדו של יעקב אבינו

"שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת-הָאֵם, וְאֶת-הַבָּנִים תִּקַּח-לָךְ, לְמַעַן יִיטַב לָךְ, וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים"/

"שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת-הָאֵם, וְאֶת-הַבָּנִים תִּקַּח-לָךְ, לְמַעַן יִיטַב לָךְ, וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים".

פחדו של יעקב מאחיו עשו עצום ורב. ביטוי לחששו הכבד של יעקב מאחיו עשו, מופיע בתפילה שהוא נושא בפרשת וישלח וזו לשונה: "הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי, מִיַּד עֵשָׂו:  כִּי-יָרֵא אָנֹכִי, אֹתוֹ--פֶּן-יָבוֹא וְהִכַּנִי, אֵם עַל-בָּנִים". יראתו של יעקב כפולה היא באשר היא נוגעת לאם, שהיא השכינה הקדושה, והבנים שהם משל לנשמות.

היות והתורה נדרשת באדם אחד, הרי שתכונת יעקב שבאדם, היא הרצון להשפיע, ותכונת עשו שבאדם היא הרצון לקבל לעצמו בלבד, לכו נקרא עשו מלשון עשוי, שהוא כבר מוכן, ואין מה להוסיף עליו או לשפר אותו, הרצון לקבל טבוע באדם מנשימתו הראשונה ועד נשימתו האחרונה.

פחדו של הרצון להשפיע המכונה יעקב, חושש כי עשו, אחיו, הרצון  לקבל שנולד עימו, יכה אותו אם על הבנים, האם היא בחינת השכינה הקדושה, הנבחנת לספירת בינה, והבנים הם שבע ספירות הבנין, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. הכאה של אם על הבנים סותרת את כל בנין הקדושה בנפשו של אדם, מכך חושש יעקב באופן נורא.

בפרשת כי תצא בחומש דברים הפותחת במילים  כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ, ואויבים הם רצונות דקבלה של האדם, מפרטת התורה את מצוות שילוח הקן וכך כותבת:  כִּי יִקָּרֵא קַן-צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל-עֵץ אוֹ עַל-הָאָרֶץ, אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים, וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל-הָאֶפְרֹחִים, אוֹ עַל-הַבֵּיצִים--לֹא-תִקַּח הָאֵם, עַל-הַבָּנִים. והצדוק למצוות שילוח הקן, מופיע בפסוק הבא:  שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת-הָאֵם, וְאֶת-הַבָּנִים תִּקַּח-לָךְ, לְמַעַן יִיטַב לָךְ, וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים.

וזו למעשה תשובת משה או התורה, לפחדו הגדול של יעקב אבינו, לא תקח האם על הבנים, אפילו כאשר אתה במצב של מלחמה עם היצר הרע, אינך סותר את בנין הקדושה שבך, מדוע? מפני שאתה מצוּוה על שילוח הקן, כלומר אתה משלח את האם לעופף בשמים, ושמים היא בחינת נשמה שבאדם, כלומר האם, הנבחנת לספירת בינה, מעופפת בשמי נשמתך, ומבקשת רחמים על הבנים הם בחינת הנשמות שבידך, וכך כל עוד האם הציפור מעופפת בשמי נשמתו של האדם, ומבקשת רחמים על בניה, נמצא אותו אדם המשלח את הקן, כלול ביחס של הרחמים שיש בין האם לבין בניה. ולהיות המשלח, מרגיש את צער השילוח בליבו, גורם לו השילוּח לרצות לחבר את האם והבנים בעמקי נשמתו.

והנה נמצא הקשר בין פרשת וישלח, למצוות שילוח הקן, ואומר משה בטעם המצווה, למען ייטב לך, כי כל טוב הוא כלול בקו אמצעי, המכונה בשם רחמים, והארכת ימים, כלומר בעצם מצוות שילוח הקן, יש אלמנט המכונה בשם ימים, שהוא רבוי של אור, שנאמר ויקרא אלהים לאור יום, וגם הארכה של קו ימין בעץ החיים הכלול מספירות חח"ן שהן חכמה, חסד, ונצח.

וכך למעשה מפיגה תורת משה את יראתו של יעקב אבינו, אל תירא ישראל, לתפילה הזו שאתה מעלה עכשיו יש תיקון המכונה קו אמצעי והנקרא בשם רחמים, והרחמים עומדים לימין האדם, ולימין הקב"ה, ולא יסתר בנין הקדושה שבאדם, והתורה ערבה לכך כי בהתורה נברא העולם, כי התורה היא כלי האומנות של הקב"ה.

שיעור וידאו על פרשת וישלח בדרך הקבלה והחסידות מפי הרב אברהם מרדכי גוטליב שליט"א מבית המדרש ברכת שלום

כל טוב הצלחה וברכה

...

תמונה : melolou

כתיבת תגובה

השאר תגובה