מַטְבְּעוֹת בֹּקֶר הַשֶּׁמֶשׁ פִּזְּרָה,
"הָאוֹר הוּא בְּיֹקֶר", אָמְרָה הַגְּבִירָה
לְעֵת צָהֳרַיִם עִם בֹּא הַמֶּרְכָּב
הַשֶּׁמֶשׁ רוֹכֵב, סוּסִים לוֹ זָהָב
לְרוּחַ הַיּוֹם אָדָם מִתְהַלֵּךְ
שִׁמְּשֵׁךְ וְכֻלָּךְ אָרְחֵךְ וַיֵּלֶךְ
נִצָּבִים בַּשָּׂדוֹת עוֹמְדִים חֲצָבִים
זְקוּפִים כְּמוֹ מַחַט
עוֹנְדֵי עֲצַבִּים
עֲשָׂבִים יְבֵשִׁים
קוֹלִים הַשָּׂדוֹת
כְּחֻלֵּי צִ'יקוֹרִי
כָּעֹלֶשׁ לִהְיוֹת
"פֶּחָם פֶּחָם", אוֹמֵר הַזְּמַן
"פֹּה חַם, פֹּה חַם" אוֹמֵר הַמָּן
"הֵן לֶחֶם אַבִּירִים עִמְּךָ אֶחֱלֹק
עִם בֹּא הֲלַיִל תָּשׁוּב לִדְלֹק"
אַהֲבָה מַחֲשָׁבָה לַשֵּׂכֶל הָרָשׁ
גִּשְׁמֵי נְדָבָה לַכָּל הוּא נִדְרָשׁ
מִיַּרְכְּתֵי סֵפֶר
עַד חַרְטוֹם הָאַף
בְּלִבְּךָ הוּא תָּמִיד
וְאֵלֶיךָ נִשְׁקָף
חצבים, קיבוץ גבעת חיים, צילום עדנה ארזי