בס"ד
שלום וברכה לכולם,
בבראשית פרק כה', בא עשו עייף מן השדה, ומבקש מיעקב, אחיו התאום, יושב האהלים, שילעטינו מנזיד העדשים שזד יעקב אבינו. אותו יום, מספר המדרש, היה יום פטירתו של אברהם אבינו ע"ה, ונכדו יעקב אבינו, בישל מאכל של אבלים, שהוא עדשים. (כי לעדשים מספר המדרש אין פה) יעקב מסכים להלעיט את עשיו אחיו, בתנאי אחד, שאחיו, ימכור לו את הבכורה, תמורת הנזיד. עשו מסכים, וכך מתבצעת העסקה. בכורה תמורת נזיד עדשים.
שנים מאוחר יותר, מבקש יצחק, אביהם, לברך את בניו לפני מותו, הוא פונה אל עשו בכורו, כי ציד בפיו, ומבקש ממנו שיצוד לו ציד, ויבשל לו מטעמים כאשר אהבה נפשו, ולאחר מכן יברכנוו. עשו נענה לאתגר, ויוצא אל השדה לצוד. בנתיים, לוקחת רבקה, אימו, את בגדי החמודות של עשו בנה, ומלבישה אותם על יעקב הקטן, זאת ועוד, היא מלבישה עליו גם את עורות גדיי העזים, (שאחד מהם שנשחט כזבח פסח, והשני לסעודת יצחק, כי אותו יום היה ליל פסח, והאבות קיימו את התורה מטרם שנתנה). במקומות החשופים שנותרו, לאחר שלבש את בגדי החמודות, שהם ידיו וחלקת צווארו. כעת יעקב כולו שעיר.
נשאלת השאלה, במאמר שכתב הרבי ברוך שלום הלוי אשלג זצ"ל, בנו בכורו וממשיך דרכו של בעל הסולם, א) מדוע נזקק יעקב לבגדי החמודות של עשו, ב) ולעורות גדיי העיזים, שהלבישתו אימו, שכסו את ידיו וחלקת צווארו, לאחר ששנים רבות לפני כן, כבר מכר לו עשו אחיו את הבכורה.
כלומר אם כבר זכה לתואר בכור, מדוע הוא צריך גם ללבושים (בגדי עשו החמודות ועורות ב' גדיי העיזים?) מדוע התואר בכור אינו מספק? על שאלה מורכבת זו, משיב הרב, במאמר שנשמע במהדורת הפודכאסט הבאה, שאותה מפרש הרב גוטליב שליט"א. האזנה נעימה לכל. וחדש כסלו טוב
intro/outro: Sammy's Medley, Creative Commons
- Download:
- MP3 Audio11 MB