מהי תכונת עמל"ק שבאדם פנימה, לפי מאיר אריאל

שלום וברכה לכולם,

מאיר אריאל

תכונת ישראל שבאדם היא לעשות נחת רוח לאלקים ואדם, שהן אותיות ישר-אל, תכונה של יושר, ותמימות, כאשר כיוון תנועת התכונה הוא מהאדם אל העולם, בקו ישר, ללא עקמומיות עקלתוניות, ונפתוליות. מאידך, תכונת עמל"ק, (ע'ל מ'נת ל'קבל) שבאדם, עניינה הוא, לקבל לעצמו בלבד, כשכל מחשבתו של אדם, דיבורו ומעשיו, נתונים לגרום ולהביא לרווחיו ותועלתו האישית בלבד. כיוון תכונת עמל"ק שבאדם נראה או מורגש כך, האדם הנמצא במרכז המעגל שואב לתוכו הכל, הכל נבלע בו, כמו חור שחור הבולע כל צורה של אור.

נמצא, יש לנו ב' תכונות הפוכות: תכונת ישראל שבאדם משפיעה אור וכל טוב אל העולם ואל האדם, באשר הוא, ואילו תכונת עמל"ק שבאדם בולעת כל טוב וכל שפע, ומעלימה אותו לתוכה.

בעוד תכונת ישראל שבאדם, נמשלת לקו ישר, הרי שתכונת העמל"ק שבאדם, נבחנת לעיגול, ביטוי לכך נוכל למצוא בשירו של מאיר אריאל, "נשל הנחש", בשורה הבאה: "והתשוקה לכל כיוון אותי הורסת", כלומר אדם הנמצא במרכזו של מעגל, ולא יודע לאן לפנות, היות שכל נקודה על היקף המעגל מושכת אותו, והוא נמשך לכל נקודה על ההיקף, מצב שכזה הורס את האדם, מפני שהוא מונע ממנו ללכת בקו ישר. כי קו ישר הוא תולדה של אור, וכאשר אדם נמשך אחר תשקותיו לכל מיני נקודות על היקף המעגל, הוא נמצא במצב של חשיקה וחושך.

בשיר השירים אנו מוצאים את התיקון למצב שמתאר מאיר אריאל בפסוק, "אני לדודי, ועלי תשוקתו", כלומר קודם אני כנברא רוצה להשפיע לדודי, הוא בורא עולם, והתולדה של אותה דבקות היא, ועלי תשוקתו, כלומר, הבורא חושק להשפיע לאדם שפע טוב ואור, בשל שיווי הצורה שיצר הנברא עם הבורא באמצעות הפסוק, אני לדודי, ראשי תיבות א"ל.

הנה השיר

כל טוב ברכה והצלחה

כתיבת תגובה

השאר תגובה