מה הן ערי מסכנות לפרעה בנפש האדם פנימה?

שלום לכולם,

בפרשת שמות אנו מוצאים תאור של שיעבוד בני ישראל במצרים וכך נאמר בה: "וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת, לְפַרְעֹה--אֶת-פִּתֹם, וְאֶת-רַעַמְסֵס." (שמות א, יא).

האם פתום ורעמסס הן ערים עתיקות במרחב ממלכת מצרים העתיקה או שהן משל להתנהגות האנושית, כדברי הזהר שאומר כי התורה כולה היא שם קדוש עליון אחד (זהר פרשת שמיני)  נתבונן בדברים: אומר האר"י הקדוש, כי כי פתום הוא נוטריקון "פי-תהום", ורעמסס הוא נוטריקון "רע- מסס", במה דברים אמורים וכיצד הם משתקפים במראת ההתנהגות האנושית נראה בדוגמה הבאה.

לא אחת כאשר אנו מנהלים שיחה עם אנשים מסויימים ואנו מזכירים דברים טובים, כגון התפתחות, חידוש, יוזמה, רעיון, או תוכנית טובה, בן השיחה מיד מחזיר בתמורה "סיפורים רעים" שקרו לאנשים אחרים, שזו לא רק רכילות לשמה, אלא בדרך זו עושה אותו ברנש "מעשה פתום", הפה שלו שמדבר רע כל היום, בולע את הטוב שהוזכר בשיחה, "פי-תהום" ועושה "מעשה רעמסס", ע"י סיפורי הרוע והזוועה שלו ממיס את כל הטוב הקיים.

וזה עניין בנית עיר מסכנות לפר-עה אותיות פה-רע, כאשר אנו מדברים עם אנשים שכאלו,שצלא ראויים לשמוע טוב, ובונים באמצעות מילים בנין טוב אנו מתמסכנים, כי הרע שבפיהם בולע וממיס את כל הטוב שאנו מביאים עימנו ולנו נותר רק להתרחק מאנשים שכאלו.

שיהיה בהצלחה

כתיבת תגובה

השאר תגובה