מה פירוש שאדם הראשון נולד מהול?

מה פירוש שאדם הראשון נולד מהול, תמונה Giovanni 'jjjohn' Orlando

מה פירוש שאדם הראשון נולד מהול, תמונה Giovanni 'jjjohn' Orlando

מה פירוש מאמר חז"ל שאדם הראשון נולד מהול. ויש להבין כי אדם הראשון היה עצם רוחני, והיה עץ חיים, והיה משכן לכל באי עולם, וזה ענין שהיה מהול, כי אותיות מהול הן אותיות מ"ה לו, כי היה לו, לאדם הראשון, שם הויה. נסביר מעט את הדברים: שם הויה הוא שם השם המגולה במידת הרחמים. שם הויה פשוט נכתב כך (הוי"ה), ושם הויה במילוי האות אלף או במילוי אלפין נכתב כך: יוד, הא, ואו, הא, העולה גימטריה מ"ה, או אד"ם. וזה פרוש שאדם הראשון היה מהול, כי שם מ"ה לו (אותיות מהול) היה. כלומר היה לו שם הויה במילוי אלפין העולה מ"ה שהוא גימטריה אד"ם, כי בהיותו בעל שם מ"ה, או אד"ם, היה מתיחס אל העולם כטוב ומיטיב, כמאמר הפסוק מ"ה שמו ומ"ה שם בנו כי תדע (משלי ל, ד) כי שמו הוי"ה (במילוי אלפין, יוד, הא, ואו, הא) הוא מ"ה, ושם בנו אד"ם, והוא (הויה במילוי אלפין) ובנו, אד"ם, שווים. וזהו סוד הייחוד.

ומשחטא אדם הראשון היה מושך בערלתו. מסביר הזה"ק פירוש הסולם (בראשית ב' אות שעג), ר' אבא אמר וכו': רא"א, ביום שאדם עבר על מצות רבונו, (אכל מעץ הדעת טוב ורע) בקשו שמים וארץ להתעקר ממקומם. מה הטעם, הוא, משום שהם אינם עומדים אלא על ברית, שכתוב אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. ואדם עבר ברית, שנאמר, והמה כאדם עברו ברית, וע"כ אבדו יסודם ובקשו להתעקר ממקומם.

פירוש. ברית ה"ס תקון היסוד, במילה, שה"ס הרחקת קליפת הערלה. ופריעה, שה"ס המשכת המוחין דג"ר (ג' ראשונות, כתר חכמה בינה), ואז יש זווג זו"ן, המכונים יומם ולילה, שהמוחין מושפעים לשמים וארץ, ומתקיים העולם. וזשה"כ, אם לא בריתי יומם ולילה, אם לא נתתקן הברית, שה"ס תקון היסוד במילה ופריעה כנ"ל, חוקות שמים וארץ לא שמתי, כי לא היה להם שפע ולא יכלו להתקיים. כנ"ל. ואדם הראשון בחטאו היה מושך בערלתו, שמשך קליפת הערלה על יסוד הקדוש, (כלומר נתן קיום וחיות לרע, שהוא לקבל לעצמו בלבד) ונפרדו זו"ן העליונים, ולא היה שפע וקיום לשמים וארץ. וז"ש בעיין שמים וארץ לאתעקרא מאתרייהו. כי לא נמשך להם השפע די קיומם.

ולאחר שחטא האדם היה מושך בערלתו, (שמשך את הרע שהוא בחינת רצון עצמי שהוא לקבל לעצמו בלבד, מעץ הדעת טוב ורע) וידע את חוה אשתו, כלומר המשיך את הרע לכל העולמות.

פירוש אחר והאדם ידע את חווה אשתו, ידע אותה והודיע לכל באי עולם על ידיעתו וגילויו. כי ידע הוא אות יד-ע, כי ידו היתה משמשת שבעים פנים ושבעים אומות, בידיעת חוה (היא החוויה, הנמשכת מעצת הנחש) ונשתכחו ממנו ברית קודש וסוד הייחוד.

ולתקן שכחה זו אנו מלים את הבנים ביום השמיני, כדי לחדש את ברית (בריאת) השמים והארץ. ובעת עריכת ברית המילה חותכים ומנתקים את *העורלה, הנמשכת מעץ הדעת טוב ורע,  ומגלים את טוב, הוא גילוי שם מ"ה בעולמות והוא ברית אד"ם, והיא, הברית, היא עץ חיים.

* (אותה משליכים לעפר, כי שם משכנה, היות וקפצה עליו בעצת נחש, עליו נאמר ועפר תאכל כל ימי חייך)

כתיבת תגובה

השאר תגובה