מטרת העבודה, שמעתי ט"ז שבט תש"א

בס"ד

מטרת העבודה, שמעתי ט"ז שבט תש"א

זה ידוע, שעיקר העבדות הוא להשפיע נחת רוח ליוצרו, אבל צריך לדעת מה הפירוש של להשפיע, היות שדבר זה מורגל בפי כל, וידוע שההרגל מפיג את הטעם, לכן צריכים לבאר היטב, מה ענינה של מילת להשפיע. והענין הוא - שברצון להשפיע של התחתון נכלל גם כן הרצון לקבל, (אלא שהרצון לקבל יכולים לשמש עמו עם תיקונים). כי לולי זה אין קשר בין הנותן למקבל. שזה מן הנמנע שאחד יתן, והשני לא נותן שום דבר בחזרה. שרק בזמן ששניהם מגלים אהבה זה לזה, אז יש קשר וידידות בין שניהם. אבל אם אחד מגלה אהבה, והשני לא מראה שום תגובה, אין לאהבה כזאת שום מציאות וזכות קיום.

וחז"ל דרשו על הפסוק "ולאמר לציון עַמי אתה" (ישעיה נ"א) אל תקרו עַמי אלא עִמי אתה, למהוי שותפא עמי (הקדמת ספר הזוהר אות ס"ז). היינו, שהנבראים הם בשותפות עם הבורא. נמצא לפי זה, בזמן שהתחתון רוצה להשפיע להבורא, אז גם התחתון צריך לקבל מהבורא, אז נקרא שותפות שהתחתון נותן וגם העליון נותן. 23

אבל הרצון לקבל צריך להיות להשתוקק להדבק בו יתברך, ולקבל שיפעו וחיותו וטובו, וזה היתה מטרת הבריאה שהוא להטיב לנבראיו. אמנם ע"י השבירה שהיתה בעולם הנקודים, נפלה הרצון לקבל לרשותו של הקליפות, שעל ידי זה נעשה בהכלי ב' בחינות: א) שנעשה בה יחס לתענוגים של פירוד, שהעבודה לצאת מרשות הקליפות הזו, נקרא עבודת הטהרהב) ע"י השבירה האדם מתרחק מתענוגים רוחניים. היינו, שהאדם מתרחק מרוחניות שאין לו שום תשוקה לרוחניות, והתיקון לזה הוא נקרא קדושה. שסדר העבודה הוא להשתוקק לרוממתו ית', אז הבורא ית' מאיר לו בכלים האלו. אבל צריכים לדעת, שבשיעור שיש לו כלים דבחינת טהרה שנקרא בחינת "שנאו רע", כן באותו שיעור הוא יכול לעבוד בבחינת הקדושה, כמו שכתוב "אוהבי ה' שנאו רע".

היוצא מזה שיש ב' בחינות, א) טהרה. ב) קדושה. שקדושה נקרא הכלי, שהוא ההכנה לקבל את טובו ית' מבחינת להטיב לנבראיו, אבל הכלי הזו מתיחסים להתחתון. היינו שזהו בידו לתקן, דהיינו שבידו להשתוקק אל הטוב, שזהו שמרבה לעסוק ברוממותו ית', ובשפלות עצמו. מה שאם כן השפע שצריך להתגלות בכלי דקדושה, הוא בידי הבורא ית', שהוא המשפיע את השפע לתחתון. ואין בידי התחתון לעזור לזה כלום, וזה נקרא "הנסתרות לה' אלוקינו". 24

וכיון שמחשבת הבריאה הנקראת להטיב לנבראיו, מתחלת מאין סוף ברוך הוא לכן אנו מתפללים לאין סוף ברוך הוא, היינו להקשר שיש להבורא עם הנבראים. וזה פירוש מה שכתוב בכתבי האר"י ז"ל, שצריכים להתפלל לאין סוף, כי לעצמותו ית' אין שום קשר עם הנבראים. כי תחילת הקשר מתחיל באין סוף ששם נמצא בחינת "שמו", שהוא שורש הבריאה. וזה סוד מה שכתוב בירושלמי : "המתפלל, יתפלל בשם". היינו כנ"ל, ששם יש בחינת "שמו". ובחינת "שמו" ואין סוף, נקרא בלשון אגדה "מגדל מלא כל טוב". לכן מתפללים לשם, שהוא בכדי שנקבל את ההטבה שהוכן לנו מראש.25

והכתר נקרא רצונו להטיב לנבראיו, וההטבה בעצמה נקראת בשם חכמה, שהוא עצמות השפע. לכן נקרא הכתר בשם אין סוף, ובשם מאציל. אבל החכמה עוד לא נקראת בשם נאצל, כי בחכמה עדיין לא נמצא בחינת כלי, ונבחנת לאור בלי כלי, לכן גם חכמה נבחנת לבחינת מאציל, מטעם שאין השגה באור בלי כלי. וכל ההפרש בין כתר לחכמה הוא, שבחכמה מגולה יותר שורש להנאצלים.26

ה' שמעתי שמעך, הרב יהודה אשלג, מופיע גם בקודש חזיתיך עמ' תנ-תנד.

המספרים מציינים הערות ובאורים.

תמונה AttributionNoncommercialNo Derivative Works Some rights reserved by Queen Roly

כתיבת תגובה

השאר תגובה