כאשר באים בנ"י בהנהגת יהושע בן-נון, לאחר ארבעים שנות נדודים במדבר בהנהגת משה רבינו, לחצות את הירדן ולהכנס לארץ ישראל בתקופת ניסן, הַיַּרְדֵּן, מָלֵא עַל-כָּל-גְּדוֹתָיו, כֹּל, יְמֵי קָצִיר. וכך מספרת הגמרא במסכת סוטה (לד,א): "עודם בירדן אמר להם יהושע. [ירושלמי] אמר ריש לקיש בירדן קיבלו עליהן את הנסתרות אמר להן יהושע אם אין אתם מקבלין את הנסתרות המים באין ושוטפין אתכם".
מהם הנסתרות עליהם מדבר ר' לקיש? ובכן אומרים המדרשים כי הנסתרות הן הכוונה שלשמה, כלומר לעשות על מנת להשפיע נחת רוח לאלקים ואדם. במשך שנות הנדודים במדבר היה עם ישראל מעובר במשה רבינו ע"ה, כעובר ברחם אימו. משה היה הרועה הנאמן שדאג לכל מחסורו של עם ישראל במדבר כאם מסורה העושה כל מה שניתן לאל ידה לעשות כדי שיצא העובר אותו היא נושאת ברחמה בריא ושלם.
כאשר התלונן העם לפני משה על פחדו למות במדבר ברעב המטיר להם ה' לחם מִן השמים. כל אדם שאכל את המָן טעם בו מה שנתאוה לו. פחד המוות של עם ישראל ההולך במדבר, העובר דרך אהרון ומשה ממציא מציאות חדשה מפי ה' הנקראת בשם מָן. האמא הגדולה היא משה, היא בינה, מספקת לעובר המעובר בה הכל, והעובר אינו יודע שהוא כלל אוכל, כי המָן נבלע באיברים ואינו מוציא פסולת, גם את ברכת המוציא לחם מן הארץ אי אפשר לברך עליו, להיותו ממוטר מִן השמים.
אמא משה דואגת לעובר המתפתח במעיה, בשנה הארבעים למסעותיהם במדבר שהיא מקבילה למעשה לשבוע הארבעים להריון, בו מצפים ללידה בכל יום, מספרת אמא משה לעובּר המעובר בקרבה את הדברים הבאים, אשר נכתבו בחומש דברים פרשת עקב, וזו לשונה:
"וְזָכַרְתָּ אֶת-כָּל-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר הוֹלִיכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה--בַּמִּדְבָּר: לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ, לָדַעַת אֶת-אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָו--אִם-לֹא. וַיְעַנְּךָ, וַיַּרְעִבֶךָ, וַיַּאֲכִלְךָ אֶת-הַמָּן אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתָּ, וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ: לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ, כִּי לֹא עַל-הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם--כִּי עַל-כָּל-מוֹצָא פִי-יְהוָה, יִחְיֶה הָאָדָם... כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה: אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם--עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ. אֶרֶץ, אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל-בָּהּ לֶחֶם--לֹא-תֶחְסַר כֹּל, בָּהּ; אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל, וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת. ואָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ--וּבֵרַכְתָּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ".
הנה מספרת אמא משה לעוברה החביב, כי הוא אינו יודע מה הוא המָן, כפי שלא ידעו אבותיו מה הוא. אמא משה מסבירה כי הקיום החומרי המגולם בלחם אינו מספיק לקיים חיי אדם, אלא דבר ה' ומוצא פיו. אמא בינה המכונה בשם משה, מתארת לעובר את הארץ הטובה אליה הוא עתיד להגיע, ארץ נחלי מים עיינות ותהומות, ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש, ורק דבר אחד מבקשת אמא בינה מעוברה כאשר יוולד, כאשר תאכל ותשבע, ברך את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך.
זה הצווי של אמא בינה, היולדת תמיד את עם ישראל לאחר ארבעים שנות נדודים במדבר, ודקות ספורות לפני שהיא עולה אל הר העברים היא משחררת את הרך הנולד לאויר העולם ואומרת: "הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ". אתה מסוגל ללכת עִם ה' אלוקיך, לעשות חוקיו ולשמור מצוותיו, בהליכה מעל הדעת ממש כפי שלמדה אותך אמא משה כל ירחי העיבור.
ולכך כוון יהושע בדבריו "אם אין אתם מקבלין את הנסתרות המים באין ושוטפין אתכם". כי ימי קציר, יהפכו לכם למי קציר שישימו לכם קץ, כי אם אינכם מקבלים על עצמיכם את העבודה של ללכת באמונה מעל הדעת כפי שעשתה אמא משה, שהיא לעשות נ"ר לאלוקים ואדם, הרי אתם פועלים למען טובתכם האישית, והמים באים ושוטפין אתכם, ממש כמו ששטפו מי נוח את האנושות. מה שאם כן אם אתם מקבלים על עצמיכם את הנסתרות ואת העבודה דלשמה שהיא עבודה מעל מהדעת ממש כפי שעשתה אמא משה.
כל טוב הצלחה וברכה