עַל שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל

עַל שְׁמִטָּה וְיוֹבֵל
שֶׁחָמַד לוֹ הָאֵל
שֶׁחִשַּׁב אֶת הַקֵּץ
וְהֵסִיר אֶת הַלֵּץ

עַל גֶּפֶן אַחַת
שֶׁהָפְכָה נָכְרִיָּה
שֶׁנְּטָעוּהָ שׂוֹרֵק
עֲרָבָה בּוֹכִיָּה

וְנִשְׁרְקָה הַשְּׁרִיקָה
וְנִקְבָּץ הַקֻּבּוּץ
מַחֲשָׁבָה עַתִּיקָה
הָפְכָה לֶחָלוּץ

וּבָאוּ בָּנִים
אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁב
לְאַחוֹת אֶת הַפֶּצַע
לַחֲבֹשׁ תָּו אֶל תָּו

לִתְפֹּר הַשִּׂמְלָה
לְחַדֵּשׁ אֶת הַבְּרִית
לְהַגְשִׁים הֶחָזוֹן
מִמִּדְבַּר, נַחַל כְּרִית

"וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שֹׂרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת וְאֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לִי סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה" ירמיהו ב' כא'