עיונים בספר הזה"ק פרשת "ויחי" מאת הרב אברהם מרדכי גוטליב שליט"א

בס"ד

שלום רב לכל בית ישראל,

ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה

ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה

אנו בשיעורנו בספר הזה"ק בפרשת "ויחי", אנו מתמקדים בבאור הסולם שחיבר רבי יהודה הלוי אשלג זכר צדיק וקדוש לברכה. למי שיש ספרים מוזמן לפתוח.

 קובץ השמע של השיעור

וכך אומר הזה"ק אות א: "ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה", אמר רבי יוסי, ליבו של יעקב ראה, בנבואה במצרים שבניו יהיו בכמה גלויות. דהיינו כל הגלויות שעד עתה, ועד הקץ וזמן ביאת המשיח. פירושו של דבר שיעקב אבינו חווה את כל הגלויות שעם ישראל יעבור בהם עד ביאת המשיח, כמובם שאם הוא חווה את הגלויות, הוא חווה גם את הגאולות, כי אחרי כל גלות, יש גם כן גאולה, אז לכן כתוב ויחי יעקב בארץ מצרים, עניין של השגת החיים העליונים, עיקר מה שמדבר הזה"ק הוא כמובן על גלויות רוחניות, אם כי לכל הגלויות הרוחניות, יש כמובן גם השפעה גשמית, שעם ישראל באמת גלו מארץ ישראל, והתפזרו בכל העולם כולו, אבל זהו סימפטום של גלות רוחניות, זאת אומרת כמו באופן טבעי למשל:

אם שמעון אינו מוצא חן בעיני ראובן, יש לו כל מיני סיבות, הוא רואה בו כל מיני דברים שלא מוצאים חן בעיניו, אז זה עניין נפשי הוא מרגיש ששמעון לא מתנהג כראוי, אז עניין הכרתי, עניין נפשי, אולי הוא נפגע ממנו, אבל זה גם גורם לענין פיזי, שראובן מתרחק מהיום והלאה משמעון, מכיוון שזה הרושם שנרשם בנפשו של ראובן, אז ממילא הוא גם מתרחק ממנו באופן פיזי, הוא לא רוצה מגע איתו, הוא לא רוצה קשרים איתו, אז הענין הנפשי גורם לענין גשמי, כך גם בעניין שלנו.

מכיוון שעם ישראל, גלו מאביהם שבשמים, אז זה עניין נפשי, זאת אומרת, שבזמן שהקב"ה מפסיק למצוא חן בעיני האדם, מוצאים חן בעיניו דברים אחרים, יש לו דברים יותר חשובים, יותר מהנים, יותר מענגים מאשר הקב"ה, אז נבחן שהאדם נכנס לגלות מבחינה נפשית, הוא מתרחק מהקב"ה, סיבות יכולות להיות הרבה מאוד סיבות, כל אחד עם הסיבות שלו, אבל זה גורם ריחוק נפשי, ומימלא הריחוק הנפשי גורם לריחוק גשמי, זאת אומרת זה שעם ישראל גלו מארץ ישראל, זה עניין גשמי, נתפזרו בכל העולם, נתפזרו בין העמים, היו תקופות שהצליחו לשמור על התורה והמצוות, היו תקופות ומקומות ואוכלוסיות שלא הצליחו לשמור על התורה והמצוות, ונטמעו בתרבויות הגויים, הכל מתחיל אבל מעניין נפשי, כפי שאומרת התורה, שאם האדם מתחיל לזלזל במצוות התורה, אומרת לנו התורה, תזהרו שלא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה, כלומר ברגע שאתם מתחילים להתרחק מבחינה נפשית, אז זה לא ישאר רק ברמה הנפשית, זה יעבור גם לרמה הגשמית.

אלא אם כן, אתם מתקנים את הרמה הנפשית, אז זה בסדר, אם כן אומר לנו כאן רבי יוסי, "ליבו של יעקב ראה בנבואה במצרים שבניו יהיו בכמה גלויות דהיינו כל הגלויות שעד עתה, ועד הקץ וזמן ביאת המשיח. אז זה לא סתם ראייה חיצונית, זוהי ראייה פנימית, כלומר שיעקב אבינו חווה את הגלויות הללו ואת הגלויות, את העליות ואת הירידות, ולא הגיע יעקב אל הנבואה של ויחי אלא במצרים, כלומר המילה ויחי לפי הזהר הקדוש, היא כמובן לא לפי הפשט, פשט התורה, התורה נותנת לנו אינפורמציה יבשה, שיעקב חי בארץ מצרים שבע עשרה שנה. אינפורמציה, אבל הזהר מפרש את הדברים בצורה פנימית, שרחוקה מאינפורמציה יבשה, ויחי הכוונה לחיים העליונים, חיים אלוקיים, "ולא הגיע יעקב אל הנבואה של ויחי, אלא במצרים, והיא נבואה חשובה שלא התנבאו כמותה ולא הגיעה לשום איש מן בני הנביאים אלא לו ולמשה בלבד, במשה כתוב ולא יראני האדם וחי, וביעקב כתוב ויחי יעקב ויחי פרושו נבואה היורדת מן המראה המאירה".

כלומר יש מדרגה רוחנית שנקראת מראה המאירה, בארמית אספקלריא דנהרא, כל הנביאים כולם ניזונו מן המדרגה הרוחנית שנקראת "אספקלריא דלא נהרא", מראה שאינה מאירה, ויעקב ומשה כאן הזה"ק שם את שניהם ברמה אחת, ניזונו מהרמה הגבוהה ביותר שהיא נקראת אספקלריא המאירה, מראה המאירה, להבין קצת את הדברים, נתבונן בדרי רבינו הרמב"ם בהלכות יסודי התורה, פרק ז' קצת לקבל מושג מהי נבואה, הלכה א':

הלכות יסודי התורה פרק ז

א)  מיסודי הדת, לידע שהאל מנבא את בני האדם; כלומר שולח להם נבואות, מה הן נבואות יש כל מיני סוגים של נבואות, אבל העניין הכללי הוא קודם שהקב"ה מתגלה לאדם, זו היא לא השערה, לא סברה, לא תיזה, זוהי חוויה ריאלית, נבואה היא חוויה ריאלית, כלומר, הרגשה גמורה של המציאות האלוקית, אשר משאירה בוודאי רושם עצום על האדם, רק יש בזה מדרגות שונות, לא כל הנביאים שווים, כאן הזה"ק העמיד את כל הנביאים בצד אחד, ואת יעקב אבינו ומשה רבינו בצד השני, אבל בין כל שאר הנביאים וודאי יש מדרגות שונות באותה חוויה שנקראת נבואה. מיסודי הדת לידה שהאל מנבא את בני האדם ואין הנבואה חלה אלא על חכם גדול בחכמה, גיבור במידותיו, אדם ששולט על מידותיו, ולא יהיה יצרו מתגבר עליו בדבר בעולם, זאת אומרת אם יש כמה דברים שהוא שולט עליהם ויש אפילו דבר אחד שהוא שולט עליו, אז כבר הנבואה לא תוכל לשרות בו, אלא הוא מתגבר בדעתו על יצרו תמיד, בעל דעה רחבה נכונה עד מאוד.

ב)  אדם שהוא ממולא בכל המידות האלו, שלם בגופו, כשיכנס לפרדס, הכוונה פשט רמז דרש וסוד ,הכוונה לעניינים הרוחניים, ויימשך באותן העניינות הגדולים הרחוקים, ותהיה לו דעה נכונה להבין ולהשיג, והוא מתקדש והולך פורש מדרכי כלל העם ההולכים במחשכי הזמן, זאת אומרת כלל העם מתעסקים בדברים זמניים, עם תענוגים גשמיים שהם זמניים, עכשיו יש משהו, ובעוד רגע דקותיים כבר לא יהיה, והוא פורש מכל התענוגים הגשמיים, והולך מזרז עצמו ומלמד נפשו שלא תהיה לו מחשבה כלל באחד מדברים בטילים, ולא מהבלי הזמן ותחבולותיו, אלא דעתו פנויה תמיד למעלה, קשורה תחת הכיסא,  כסא הכבוד, להבין באותן הצורות הקדושות הטהורות, על איזה צורות הוא מדבר, הכוונה היא על התגלויות שונות של שם הויה, כי במרחב הרוחני יש כל מיני מדרגות, למשל במרכבה העליונה כתוב שיש ארבעה פנים: אריה, שור, נשר אדם, שהם ארבע מדרגות רוחניות הנמשכות הנמשכות מן האותיות יוד, הא, ואו, הא שבשם הויה, ויש אופנים ומלאכים וחיות ושרפים, וכו', כל אלו הם בחינות רוחניות שלא תהיה שום טעות, בסביבה האלוקית, אין שום עניינים גשמיים הכל רוחני לגמרי, לא תופס מקום ולא זמן, ולוּ שום מימד שמוכר לחמשת החושים שלנו, אומר כאן הרמב"ם הנביא הוא זה שדעתו פנויה תמיד למעלה, קשורה תחת הכסא, כוונתו לכסא הכבוד, להבין באותן הצורות הקדושות הטהורות,

ומסתכל בחכמתו של הקדוש ברוך הוא כולה מצורה ראשונה העליונה למעלה, עד טבור הארץ, עד התחתונה ביותר, ויודע מהם גודלו, כמו שכתוב, "ממעשיך הכרנוך", אדם כזה, אני מזכיר לכם חכם גדול בחכמה, גיבור במידותיו, שמתבונן שפורש עצמו מדרכי מחשכי הזמן וכו' וכו', אדם כזה, מיד רוח הקודש שורה עליו.

ג)  ובעת שתנוח עליו הרוח--תתערב נפשו במעלת המלאכים הנקראים אישים, וייהפך לאיש אחר, ויבין בדעתו שאינו כמות שהיה, אלא שנתעלה על מעלת שאר בני אדם החכמים: כמו שנאמר בשאול, "והתנבית עימם; ונהפכת, לאיש אחר" (שמואל א י,ו).

המשך שיעור שמע זהר פרשת "ויחי" לבאור הסולם מאת הרב אברהם גוטליב שליט"א

כל טוב הצלחה וברכה

תמונה OliBac


כתיבת תגובה

השאר תגובה