על ההפרש שבין רעה לעדר

שלום לכולם,

מה ההפרש שבין רעה לעדר, מדוע צריך עדר לרעה, ומה משמעות הבטוי כבקרת רעה עדרו שאנו אומרים בפיוט ראש השנה הלקוח מספר יחזקאל?

הנה רעה גימטריה 275, וגימטריה של המילה עדר 274, נמצא כי ההפרש שבין רעה לעדר הוא אחד. גם נמצא כי עדר נצרך לרעה, כמו שגוף צריך לראש. כי לגוף אברים רבים, בשעה שהראש הוא אחד, הוא המקור והשורש.

זאת ועוד הפיוט לראש השנה מכיל פסוק מספר יחזקאל (לד יב) האומר: "כְּבַקָּרַת רֹעֶה עֶדְרוֹ בְּיוֹם הֱיוֹתוֹ בְתוֹךְ צֹאנוֹ נִפְרָשׁוֹת כֵּן אֲבַקֵּר אֶת צֹאנִי וְהִצַּלְתִּי אֶתְהֶם מִכָּל הַמְּקוֹמֹת אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁם בְּיוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל." ופירושו כמו שרעה מבקר, כלומר, מונה וסופר את ראשי צאנו לדעת אם חסרו לעת שובם מן המרעה, כך פועל ה' הוא מונה וסופר לראות מי חסר, כלומר מי פרש, כדי להשיבו אליו ביום "ענן וערפל".

כעת בקשר לביטוי "ענן וערפל", אפשר לומר כי יום ענן וערפל הוא משל ליום בו אין ראות טובה ולא ניתן לראות בו אופק בהיר או מהלך נכון וישר של דרך, וזהו פירוש נכון וטוב, אך גם ניתן לראות בבטוי "ענן ןערפל" שהוא גימטריה של המספר 556, קוד למילה "תקון" שגימטריה שלה הוא 556.

כלומר גם ביום(במצב) שה' פועל "תקון" בעולם שמבחינת הנבראים הוא הוא יום "ענן וערפל" שהנבראים אינם רואים מה נכון ומה אמת, עדיין כל פעולתו היא להציל אותם ולהשיבם אל האחד.

לכן מושר פסוק זה כפיוט לראש השנה, היות שתוכנו מהווה מראה להתהליך המתרחש בראש השנה, בו הראש, כלומר השורש, או המקור (הקב"ה) בוחן מבקר מונה וסופר את הנבראים, הימים והחודשים של השנה הקרבה, כדי לפעול בהם "תקון" ולהחזירם לשורשם, בחינת סוף מעשה במחשבה תחילה.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן

כתיבת תגובה

השאר תגובה