על הקשר שבין שם המשפחה "אלוש" למן שאכלו ישראל במדבר

שלום לכולם,

לושי ועשי עוגות

במשך ארבעים השנים שהלכו ישראל במדבר בצאתם מארץ מצרים, ערכו ארבעים ושניים מסעות. כל ארבעים ושניים המקומות בהם חנו ישראל נזכרים בשמותיהם בפרשת מסעי: רעמסס, סוכות, איתם אשר בקצה המדבר, על פי חירות, מרה, אילמה ים סוף, מדבר סין, דפקה ואלוש. (אלו הם עשרת השמות הראשונים המוזכרים בפרשה).

בספר *סדר עולם רבא מובא כי "היו ישראל אוכלין מעוגה שהוציאו בידם ממצרים כל שלשים יום ובו כיום כלתה", כלומר ישראל אכלו מעוגות מצות שהוציאו בידם מארץ מצרים במשך שלושים יום, מיום ט"ו ניסן, הוא יום יציאת מצרים, עד ט"ו באייר, עד מקום שנקרא אלוש, שם נגמרו עוגות המצות, ובו ביום ניתן להם המן, הוא לחם מן השמים. ומדוע נקרא שמו של המקום בו נגמרו העוגות מצות בשם אלוש? על שום פעולת הלישה להכנת הבצק, כפי שאמר אברהם לשרה בבקור המלאכים, "לושי ועשי עוגות", כי כאשר נגמרות העוגות, צריך להכין עוגות חדשות, וצריך ללוש הקמח עם המים, את החכמה עם החסד, לכן מקום המפגש של הקמח עם המים, של החכמה עם החסד נקרא בשם אלוש, שהוא קו אמצעי, לכן באלוש אכלו את המן, הוא לחם מן השמים, כי ז"א נקרא שמים והוא קו אמצעי, ובאלוש עשו שבת ראשונה, מדוע, כי אלוש היא שורש לשבע המידות התחתונות שהן, חסד, גבורה, תפארת, נצח הוד יסוד ומלכות. כי מיום צאתם מארץ מצרים עד הגיעם לאלוש, אכלו עוגות מצות במשך שלושים יום כנגד ג' המוחין, כתר חכמה ובינה (אשר כל ספירה כלולה מעשר הרי שלושים) ומיום הגיעם לאלוש, דרשו לאכול לחם לשובע, שהוא רומז אל שבע המידות התחתנות שהן חסד, גבורה תפארת, נצח הוד יסוד ומלכות, ושם גם עשו שבת ראשונה כמתבקש מן השורש הרוחני.

כל טוב לכולם הצלחה וברכה

...

מקורות