על חשיבות התפילה בחיי האדם, וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל

בס"ד

שלום וברכה לכולם,
image

מהי חשיבות התפילה בחיינו, מדוע יש תפילות מתקבלות, ויש שאינן, על כך מספר זהר מראות הסולם, מאמר האיברים הפנימיים:

ד) וצריכים להבין כאן בדיוק איך ומה היא צורת התפלה, ואיך היא עולה למעלה לנוקבא דז"א ונעשתה למאכל בשביל הנוקבא ובשביל ז"א, בסו"ה את קרבני לחמי וגו', שהרי התפלה היא במקום קרבן. והענין הוא, כי המקריב או המתפלל הרי הוא בשביל איזה מבוקש שיש לו להקב"ה, שעל זה אמרו אין תפלה אלא בלב. והרצון הזה, מתלבש בחלקי נפשו, וחלקי נפשו הם העולים ממש למעלה שבוקעים כל האוירים עד שמגיעים להנוקבא דז"א דאצילות. כמו שנתבאר זה באורך (לעיל ויקהל אות קל"א בהסולם עש"ה) באפן, שהמבוקש מלובש בחלקי נפשו, וחלקי נפשו עולים ונעשים מ"ן לזווג ז"א ונוקביה, שה"ס אכילה, כי הזווג נקרא לחם ומאכל, כמ"ש, ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל (בראשית ל"ט ז'). פירוש הבורא שמו יתברך אינו מתוודע ומתקשר אל האדם, אלא כאשר האדם מעלה תפילה אמיתית אליו, והתפילה מכונה בשם ''הלחם אשר הוא אוכל''. וזה פירוש הפסוק ולא ידע אתו, כי מילת ''אתו'' סובבת על ספירת יסוד, ששם מקום הזוג והשפעת השפע, כי מילת אתו, אותיות ''אות'', שהיא אות ברית קודש, כי השפעה מכונה בשם קודש. גם נקרא היסוד מגדל הפורח באויר, ואין לו על מה לסמוך באימא עילאה, כי ב׳ הקוים שלה דנו״ה, מתפשטים כל שני הקוים ימין ושמאל דז׳׳א. אבל היסוד שלה, אינו מתפשט בכל קו האמצעי, רק עד החזה. ונמצא, כי היסוד דזעיר, אין אימא עילאה מתפשטת בו כלל ועיקר, ונמצא כי אין בכל ט׳ ספירות דזעיר, שיהיה יתום מאמו, אלא היסוד שהוא יוסף. לכן לא ידע אתוו מאומה, פירוש, היסוד נקרא אות ברית, ולא ידע אתו מאומה, משמעו, היסוד שהוא יוסף, לא מקבל השפעה מאמא בינה, כי יסוד שלה מתפשט עד החזה (ת"ת) ולא עד היסוד, לכן בסמוך לו כתוב, ויוסף י'פה ת'ואר ו'יפה מ'ראה ר"ת יתום, כלומר היסוד שהוא יוסף אין לו השפעה מאימא בינה, לכן נקרא יתום, שאין לו אמא משפיעה. לכן אל תקרי מאומה אלא מאמא, ולא ידע אתו (היסוד) מאומה, הכוונה שהיא שאינו יודע מהי השפעת אמא בינה, כי הוא יתום ממנה.

ובזה תבין ג"כ למה התפלה או הקרבן נעשה למ"ן לעורר הזווג. כי אין דבר ניתן מלמעלה אלא ע"י זווג זו"ן. כנודע. ולפיכך אם הקב"ה רוצה למלאות את רצון המתפלל, הנה לזווג הוא צריך. ונמצא שכל תפלה הראויה למילוי, מעוררת זווג זו"ן, כדי שישפיעו אותו המילוי אל המתפלל, שתחילה מגיעה הארת הזווג הזה בהכרח לעולמות העליונים, עד שמגיעה לבסוף אל אדם המתפלל. (כנ"ל בפלחה"ק אות קס"א) וביתר דיוק, אותם חלקי הנפש שעלו לנוקבא דז"א ונעשו למ"ן לעורר הזווג, הם עצמם נעשים לבית קבול אל הארת הזווג הממלאת את מבוקשו של המתפלל, וחוזרים אליו עם מילוי הבקשה. באפן, שיש לחלקי הנפש העולים למ"ן, ב' תפקידים, א) לעורר הזווג למילוי בקשת התפלה. ב) שיוכשרו להיות בית קבול לקבלת מילוי התפלה. ושניהם באים בבת אחת.

ברכה והצלחה לכולם

...

מקורות : שער הפסוקים פרשת וישב עמוד צד

זהר מראות הסולם מאמר איברים פנימיים אות ד'.